בעדכון זה נביא את עיקרי פסק דינו של בית המשפט העליון (כב’ השופטים עמית, וילנר וכנפי-שטייניץ) ברע”א 2299/23 זילברברג נ’ פרו (15.8.2023), שבו בוטלה הלכת פיצול הסעדים ונקבע שלבית משפט מחוזי, הדן בתביעה הנוגעת למקרקעין שבסמכותו העניינית, מסורה הסמכות לדון גם בסעדים כספיים שבתחום סמכותו של בית משפט השלום, כאשר אלה נובעים מאותה עילת תביעה.
המשמעות של פסק דין תקדימי זה היא, כי תובע שלא יעתור למלוא הסעדים הנובעים מאותה עילה בתביעות הנוגעות למקרקעין – יהיה מושתק מלתבוע אותם בהליך נפרד, אלא אם קיבל היתר לפיצול סעדים.
לקריאת המזכר המלא לחצו כאן.
