98 2024 אוקטובר 3 עסק משפחתי גיליון בעקבות פטירתו כזוכה בעיזבונו אינה הופכת את התביעה לתביעה על פי חוק הירושה. בפסיקה נקבע כי ככלל, משעה שמדובר בתביעה המבוססת על עילה חוזית, דין החוזה הוא הדין שהצדדים הסכימו לנהוג על פיו. במקרה שבכותרת, בכל אחד משטרי החוב נקבע כי השטר כפוף לדין בארה"ב (של מדינת קליפורניה או מדינת נבדה) – והסכמה זו יש לכבד. העובדה שיש לברר את ההליך לפי הדין הזר, רלוונטית לכל אחד מהמבחנים לבחינת טענת הפורום הלא נאות. בנוסף, ששת שטרי החוב נחתמו בארצות הברית. בכל השטרות נקבע כי התשלום ייעשה באמצעות דולר אמריקני וכל השטרות נערכו בשפה האנגלית. בכל זאת יש כדי להוסיף ולהצביע על כך שמירב הזיקות מפנות לפורום הזר וכן על כך שציפייתם הסבירה של הצדדים לשטרות הייתה שמחלוקות בקשר אליהם ולחוב שנוצר בהתאם להם, תתבררנה בבית המשפט שבמדינה הזרה זאת ועוד, הדעת נותנת כי על מנת להוכיח את הטענות העומדות בבסיסה, יהיה צורך בזימון עדים ומסמכים מארצות הברית, שעה שהמלווים כולם הם תושבי ואזרחי ארצות הברית או נאמנויות המתנהלות שם. אם כן, יש להביא בחשבון גם שיקול זה במסגרת כל אחד משלושת מבחני פורום לא נאות. לא זו אף זו, כאמור, האינטרס של בית המשפט בישראל לבירור התובענה, אשר מבין הצדדים לה אך הנתבעת היא אזרחית ותושבת ישראל, הוא קטן יחסית. הדבר עלול לבוא בסופו של יום על חשבונם של מתדיינים אחרים שזיקתם לפורום הישראלי רבה יותר. דברים אלו נכונים ביתר שאת נוכח העומס המוטל על בתי המשפט לענייני משפחה, והעובדה שהתביעות המוגשות אליהם עוסקות לא אחת בנושאים דחופים כענייני ילדים, חסויים וכו'. התובעים לא הצביעו על נסיבות מיוחדות בגינן אין לכבד את תניית השיפוט שנקבעה. כמו כן, בטענות שהעלו התובעים אין כדי לקשור את מדינת ישראל להליך וללמד שהיא הפורום המתאים לברר את התביעה. מגוריה של הנתבעת בישראל, מקום עריכת צוואת המנוח והעובדה כי המנוח הותיר אחריו נכסים בישראל, כל אלה מובילים למסקנה שבית המשפט בישראל הוא איננו הפורום הטבעי לדון בתביעה. תקופת ההתיישנות להגשת תביעות ביטוח לאחר פטירה משה מאיר (מיכאל) 38051-05-19 בת"א (שלום חי') דן בית משפט 8 רוזנברג ז"ל נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ש"ח בגין תגמולי 170,000 השלום בתביעה כספית בגובה נטל 2011 ו־ 2006 ביטוח מכוח פוליסת ביטוח חיים. בשנים מר רוזנברג שתי הלוואות מבנק לאומי – שתיהן לטובת רכישת דירה מגורים בירושלים. להבטחת סילוק ההלוואות נרשמה לטובת הבנק משכנתא על זכויות המנוח בדירה. רכש המנוח מחברת הביטוח ביטוח ישיר 2006 בשנת – איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (שנתבעה גם כן בהליך זה), פוליסת ביטוח חיים להבטחת פירעון יתרת ההלוואה ,2015 בעקבות מקרה מוות. המנוח הלך לעולמו בשנת ועם פטירתו החלו להצטבר פיגורים בתשלומי ההלוואה. קיימו אביו של המנוח וביטוח 2016–2015 במהלך השנים ישיר שורת תכתובות. ביטוח ישיר ביקשה לקבל לידה רשימת מסמכים הדרושים לה כדי לטפל בפנייה. באותם מכתבים הסבה ביטוח ישיר את תשומת לבו של אבי המנוח לעובדה כי תקופת התיישנות בת שלוש שנים להגשת תביעה לתגמולי ביטוח לא תעצור את מרוץ ההתיישנות .)30.6.2018 (ומכאן שהתביעה עתידה להתיישן ביום אבי המנוח לא השלים את הגשת המסמכים לביטוח – לאחר 30.1.2019 ישיר, ופנייתו הבאה נעשתה רק ביום שחלפה תקופת ההתיישנות לכאורה. בפנייה זו, שנעשתה באמצעות ב"כ חדש, טען אבי המנוח כי חלק מהמסמכים שנתבקשו על ידי ביטוח ישיר, לרבות צו ירושה וטופס .)2.3.2023 (נבו רוזנברג ז"ל נ' בנק לאומי לישראל בע"מ 38051-05-19 . ת"א (שלום חי') 8
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==