97 2024 אוקטובר 3 עסק משפחתי גיליון פינת עדכוני פסיקה עבור ניהול העזבון, כאשר בית החולים יכול לממש את הצוואה באמצעות באי כוחו, ללא כל עלות לעיזבון. עו"ד באום הגישה ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (שכאמור, דחה את בקשתה להתמנות כמנהלת עזבון המנוח). בערעורה, טענה עו"ד באום כי המנוח היה חבר אישי וקרוב של מייסד משרדה של עו"ד באום ושל עו"ד באום עצמה; כי העובדה שמדובר בצוואה פשוטה או כי יש מיעוט נכסים בעיזבון לא מהווה טעם לסטות מרצונו הברור של המנוח; כי שיקולים כלכליים גרידא אינם מצדיקים את אי מימוש רצון המנוח; וכי לא מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מהוראות הצוואה. כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את טענות עו"ד באום, הואיל ומתקיימים טעמים מיוחדים לכך: מדובר בעיזבון שבו קיים נהנה אחד בלבד, שאינו מעוניין במינוי מנהל עיזבון. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי בית המשפט כי צוואה פשוטה 64884/15 העליון כבר קבע בבע"מ אינה מצריכה מינוי מנהל עיזבון, גם אם המנוח קבע הוראה בנושא זה בצוואתו. בהתאם, ומשקיים גוף ציבורי שתפקידו לטפל בעיזבונות לטובת המדינה, אין הצדקה למנות מנהל עיזבון פרטי שעלותו תשולם מכספי העיזבון באופן שיקטין את סך כספי העיזבון המיועד לצורכי צדקה. בנוסף, אם היו מוצגות ראיות לפיהן עובדת קיומו של גוף ציבורי המתמחה בניהול עיזבונות הובאה לעיון המנוח בטרם ערך את הצוואה והוא קבע בכל זאת כי הוא מעוניין שעו"ד באום תנהל את עיזבונו, אפשר כי היה מקום למלא אחר רצונו. עם זאת, בהיעדר ראיות כאמור, אין הצדקה להעמיס עלויות על בית החולים איכילוב, ולחייב אותו להשתמש בשירותיה של עו"ד באום. זאת ועוד, המנוח לא העניק סמכויות קונקרטיות לעו"ד באום, למשל באופן העברת התרומה, קביעת זהות הציוד שיירכש, או שיקול דעת מסוים ביחס למטרות הספציפיות שעבורן ישמשו הכספים. לו היו מטרות כאמור, אפשר שהיה קיים "ערך מוסף" מסוים במינוי עו"ד באום. אולם, המנוח לא העניק למנהלת העיזבון שיקול דעת כאמור. מכל הטעמים שהובאו לעיל – הערעור נדחה. משפט בין לאומי פרטי ופורום לא נאות קיבל 7 פ' ז' נ' ר' ר' 43022-12-21 בתמ"ש (שלום ת"א) בית המשפט לענייני משפחה (השופטת הלר־כריש) את בקשת האישה למחיקת תובענה על הסף מהטעם שבית המשפט בישראל איננו הפורום הנאות לדון בתובענה. האישה, אלמנת המנוח ז"ל, אזרחית ותושבת ישראל, היא הזוכה היחידה לפי צוואת המנוח. התובעים, גרושתו של המנוח וילדיהם, אזרחי ותושבי ארצות הברית, הגישו כנגדה תביעה מכוח היותה יורשת המנוח בגין שישה שטרי חוב עליהם היה חתום המנוח ובה עתרו לחייב מיליון ש"ח. 25 את התובעת לשלם סך של בית המשפט לענייני משפחה יישם את דוקטרינת הפורום הלא נאות, המאפשרת לבית משפט אשר קנה סמכות שלא לדון בתובענה, אם מצא שיש פורום חלופי אחר, מתאים יותר. בית המשפט יישם את שלושת המבחנים שנקבעו בדין לקביעת נאותות הפורום: מבחן "מירב הזיקות"; מבחן ציפיותיהם הסבירות של הצדדים לגבי מקום ההתדיינות ומבחן השיקולים הציבוריים. אשר למבחן מירב הזיקות – בית המשפט דחה את טענת התובעים כי הואיל ומקום מושבו של המנוח בשעת פטירתו היה ישראל, חלים ביחס לתביעה דיני מדינת לחוק הירושה. דא 137 ישראל בהתאם להוראות סעיף עקא, הוראות דין זה אינן חלות בענייננו, משעה שמדובר בתביעה כספית אזרחית, מכוח הסכמות נטענות של התובעים או מי מהם עם המנוח, ולא בתביעה מכוח חוק הירושה. העובדה כי הנתבעת באה בנעלי המנוח ) (כבוד השופט רובינשטיין). 11.10.2015 (נבו פלוני נ' פלוני 4884/15 . בע"מ 6 .)22.05.2023 (נבו פ' ז' נ' ר' ר' 43022-12-21 . תמ"ש (משפחה תל אביב-יפו) 7
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==