עסק משפחתי | גיליון 3 | אוקטובר 2024

90 2024 אוקטובר 3 עסק משפחתי גיליון המציאות המשפטית, אדם חופשי לפעול ברכושו כרצונו ואם בחר לתת את רכושו בחייו, עליו לחיות עם תוצאות מעשיו. אולם אם אותו אדם יעניק את רכושו לאחר מותו, פעולה שהדעת נותנת כי אין לה כל השפעה עליו במהלך חייו – גורס המחוקק כי יש להגן עליו ולקבוע כי פעולה זו בטלה. לחוק? מדוע המחוקק בישראל 8 האם יש מקום לסעיף (שהלך בעקבות חלק ממדינות אחרות בעולם) בחר להגביל את חופש הפעולה ואת עקרון חופש החוזים ובחר לאיין מראש תוקף של מתנה או הסכם בדבר ירושתו של אדם? הסביר בית המשפט העליון את הרעיון ברדיגובעניין הגלום בסעיף זה, בנמקו כי המחוקק לא רצה לאפשר למוריש לקשור את עצמו בדבר ירושתו, כי אם לתת לו אפשרות לצוות באופן שיוכל לחזור בו מצוואתו כרצונו עד יום מותו. ) הוסיף בית המשפט שני 295/81 (ע"א שרוןבעניין הסברים נוספים. האחד, המחוקק סבר שאדם אינו יודע מה מידת ימיו ומה יהיו צרכיו עד לרגעיו האחרונים; השני, אדם עלול, בזמן שהוא שרוי במצב מסוים, לקשור עצמו ואף למסור את השליטה בזכויות ברכושו לאחר כבר בחייו. אם לאחר זמן מה ייראה ששגה ויבקש לחזור לו ואם לא תהיה לו אפשרות לשנות את החלטתו, אזי הוא יהיה "מהצועקים שאינם נענים" – סיטואציה שהמחוקק ביקש למנוע. הקשר בין הוראת החוק לנימוקים אלו אינו ברור. כיצד העברת זכויות שמועדה לאחר פטירה קשורה לצרכיו של אדם בחייו? כיצד הרצון למנוע מאדם להתקשר בעסקה שמועדה לאחר הפטירה שונה מהאפשרות החוקית הקיימת לו לתת במתנה לאלתר את כל רכושו כמובא בדוגמה לעיל? האם נשלול מאדם את האפשרות לתת מתנות לאלתר בחיים רק כי ייתכן ועשה כן במצב רוח מסוים? מדוע על מתנה בחיים המחוקק אינו מגן ואילן על הבטחת ירושה לאחר פטירה, כאשר לאדם אין כבר צורך ברכושו, מגן המחוקק? הטענה לפיה קיימת חשיבות להותיר לאדם את האפשרות לשנות את צוואתו ולמנוע ממנו את האפשרות לערוך צוואה בלתי חוזרת אינה עולה בקנה אחד עם הראייה המשפטית הבסיסית והרחבה לפיה אדם חופשי לפעול ברכושו כהבנתו, לרבות להחליט באופן עצמאי על הגבלת זכויותיו בנכסים שבבעלותו. אם לא די בחוסר ההיגיון של ההוראה, נוסף לכך קיימת אי בהירות משפטית ביישומה. די בדוגמה הבאה לשם ההמחשה. נניח שאדם נותן התחייבות לתת מתנה בחייו – פעולה תקפה לפי חוק המתנה. עם זאת, האדם קובע בהתחייבות שהמתנה תועבר בפועל למקבל בעוד עשרים שנה. נותן המתנה הוא בן תשעים. האם מדובר במתנה בחיים והיא תהיה תקפה או שמא מדובר במתנה לאחר פטירה והיא תהיה בטלה לפי חוק הירושה (שכן ברור שהמתנה תינתן בפועל רק כאשר נותן המתנה כבר לא יהיה בין החיים)? חוסר בהירות משפטי הוא רעה חולה שיש לעשות כל שניתן כדי לצמצמה. לאור כל האמור, שהובא "על קצה המזלג" בלבד, נראה יוסר מחוק הירושה. ניתן בהחלט 8 לי, כי מוטב אם סעיף להסתפק בחוק המתנה, שאף הוא מבטיח רצינות בדרישותיו השונות ואף מסווג את ההתחייבות החוזית כהתחייבות "חלשה", שכן במצבים רבים יכול נותן המתנה לחזור בו (כידוע, מחמת שינוי מצב לרעה או התנהגות מחפירה של המקבל). במאמר מוסגר, יצוין כי המנגנון (א) לחוק הירושה 8 הבודד בחוק הירושה העוקף את סעיף לחוק הירושה המאפשר להעניק 147 הוא הוראת סעיף כספים לאחר פטירה שלא בדרך צוואה.

RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==