87 2024 אוקטובר 3 עסק משפחתי גיליון פרופסורה חברה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים. מלמדת וחוקרת בתחומים של קניין במשפחה, ירושה, כלכלת השיתוף וקניין טכנולוגי בישראל ובאוניברסיטאות בעולם ). באותו עניין הכיר השופט קלינג בפיצוי לאחיינית שטיפלה במצווה כמוסכם בהסכם ירושה. אולם, 2001 (לא פורסם, מסלובטי נ' כוכבי. השוו ת"א (מחוזי ת"א) 4 הפיצוי נקבע לפי השכר של מטפלת בשוק ולא התייחס להבטחה הגלומה בירושה. שעוסקים במערכות יחסים ובמסרשל המצווה לאחר מותה ולא בצורך נקודתי הקשור למהלך חייה, כמו השגת טיפול או רכישת נכס. אומנם הדין לא מכתיב רשימהשלשיקולים מותרים, אך חוסר ההכרה בהסכמי ירושה מבטיח תהליך מסויםשל קבלתהחלטותמול פני המוות ומוודאשהמצווה לא תסחר בחזונה על מנת לקבל שירות או מוצר מסוים. ניתן לטעון כי הסבר זה אינו משכנע. אם המורישה רשאית לצוותכרצונהלאחרמותה, ורשאיתלסחורברכושהבזמן חייה, הרי שאין היגיון דווקא באיסור עסקאותשיקבלו תוקף לאחר מותה. ישנן עסקאות שתוקפן לאחר המוות אשר מקדמות את רווחתה של המורישה, ואף עשויות להיתפס כבעלות היגיון עסקי וכלכלי רב. עם זאת, עמדה זו גוזרת גזירהשווה בין עסקאות בחיים ועסקאות לאחר המוות, ומניחה כי קידום רווחתה של המורישה בזמן חייה זהה נורמטיבית להגשמת רצונה לאחר המוות. עמדה זו לא נותנת דגש מספק למוות כאירוע בעל חשיבותמשפטית. ישלזכור כי המוותקוטע את הרצףהקנייני. לא נכון להמשיג אתחופשהציווי כהמשך ישיר של זכותהקניין של המורישה, או כביטוי טבעי של האוטונומיה של הרצון הפרטי שלה. תחת זאת, חופש הציווי הוא כלי משפטי המאפשר למורישה להשיג המשכיות לאחר מותה ולהשפיע על העולם באמצעות הקניין שלה. המשכיות היא ערך בעל חשיבותחברתית ומשפטיתלא רקעבור המורישה אלא עבור קרוביה ויורשיה, ועבור החברה כולה. כיוון שחופש הציווי קשור הדוקות להמשכיות, הדין מטיל הגבלותעל אופן מימושו כדי שלא ישמש ככלי להשגת מטרות נקודתיות. גם אם ההסבר הזה מקובל עלינו, אין פירושו של דבר כי אין מקום לחריגים. מבחינה אנליטית, קיימות שתי קטגוריות אפשריות של חריגים. חריג אחד עוסק בפעולות הדירות המשקפותאתחזון ההמשכיותשל המצווה ולמעשהמהוות חלופה לצוואה באופן המגן על מאפייניה. דוגמה טובה לכך כוללת נאמנויותהדירותהמאפשרותשינוי שלתנאיהן עדלמות המצווה. קטגוריה שנייה של חריגים כוללת שיקולי מדיניות סותריםהעוסקים בבעיה חברתיתחשובה דיה כדי להצדיק נכלל 8 חריג. הכרהבהסכםממון כחריג לעקרון הקבועבסעיף ניתן לטעון כי ישחשיבות בתכנון מראש 3 בקטגוריה השנייה. של יחסי רכושבין בני זוג וכי קייםאינטרסהמצדיקהתגברות . בכתיבה קודמת, הצעתי חריג 8 על העיקרון הקבוע בסעיף שיועד למקרים בהם קשישים מעוניינים לרכושטיפול לעת זקנה ולשלם בעבורו לאחר מותם באמצעות הורשה. בעיה חברתית משמעותית כמו טיפול לעת זקנה, יכולה להצדיק הכרה בחריג להגבלה. עם זאת, ראוי כי חריגים אלה יפורשו בצמצום ולא ירוקנו את הכלל מתוכן. לשם כך, יש להקדיש מחשבה גם לדרך המשפטית שבה יבוצעו. אני מציעהאתהשיטההבאה. כאשר מדובר בחריג שמטרתו להכיר בבעיה חברתית חשובה, הסכם בדבר ירושה יהא תקף כל עוד אין צוואה השוללתאתההסכם. אולם, במקרה שבו נערכה צוואה סותרת, ההסכם יהיה חסר תוקף. הצד הנפגע (למשל, מטפלתשטיפלה במצווה בתמורה לירושה) יוכל לטעון טענת עשיית עושר ולא במשפט ולקבל פיצוי מן העיזבון המתייחס, בין היתר, לסכומיםשסוכמו בהסכם. ראוי כי הסדר זה יעוגן בחקיקה, הגם שפיצוי מכוח דיני עשיית 4 עושר ניתן לפיתוח גם בפסיקה. .)2014( 33 . ראו למשל שחר ליפשיץ "הסדרה חוזית של יחסי הממון בין בני זוג לעת מוות" הון משפחתי א 3
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==