84 2024 אוקטובר 3 עסק משפחתי גיליון הירושה סובל את הפרשנות לפיה המונח "בני זוג" אינו מתייחס רק לבני זוג נשואים. בוודאי שיש מקום לפרשנות כזו כאשר מדובר בפרשנות סעיף בחוק הירושה אשר מכיר בזכות הידועים בציבור לרשת. בנוסף, הסכם ממון הוא חוזה בין שני צדדים. אי לכך, כנדרש בדיני החוזים בישראל, שינוי או ביטול חוזה שכזה יוכלו להיעשות רק בהסכמת שני הצדדים. כפי שניתן להתרשם, הכבילה בהסכם ממון היא כבילה מוחלטת. דהיינו, לא ניתן לשנות את הסכם הממון בחיי בני הזוג אלא רק בהסכמת שני בני הזוג. לאחר מות אחד מבני הזוג לא ניתן עוד לשנות את הסכם הממון. ההגיונות העומדים בפני אלו המבקשים לבטל את אפשרות הכבילה בצוואה ההדדית בשם חופש הציווי, מכניסים דרך הסכמי הממון כבילה מוחלטת. הדבר נעשה בניגוד מוחלט לאותם הגיונות ולעמדתם בעד חופש הציווי. כלומר, הם מבקשים להוציא מחוק הירושה את האפשרות לערוך צוואה הדדית שתכבול באופן מסוים את רצונם של בני הזוג. אם כן, בין ההיגיון של חופש הציווי לבין מתן אפשרות של כבילה מוחלטת של חופש הציווי בהסכם ממון קיימת סתירה מובנית. אי לכך, לעמדתי, מתן אפשרות לבני זוג לתכנן תוכנית הורשה משותפת בדין הישראלי ולקבל את הגנת הדין על תוכנית זו הוא ערך ראוי שיש לתמוך בו. האיזון הנוכחי הקיים בחוק – של כבילה חלקית בחיי שני בני הזוג אשר נותנת מקום לחופש הציווי אל מול דיני החוזים ושל כבילה מוחלטת שמבטיחה כי לא ייערכו שינויים לאחר מות בן הזוג הראשון – הוא איזון נכון. מצופה כי תומכי גישת חופש הציווי דווקא יסכימו כי המצב כיום עדיף על פני צמצום אפשרות תכנון העברת ההון המשפחתי למסלול של הסכם ממון בלבד – הסכם אשר אין בו כל יסודות "ירושתיים" או יסודות השומרים על חופש הציווי. תוכנית ההורשה המשותפת יוצרת הגנה הן בחיי בני הזוג והן לאחר מות אחד מהם. א(ג) לחוק הירושה, 8 ראוי אף לזכור כי השילוב בין סעיף אשר מקנה לעורכי הצוואה ההדדית את האפשרות לכלול א לחוק הירושה, 8 כל הוראה או להתנות על כל סעיפי הנוגע לצוואות הדדיות (למעט שלילה מוחלטת מבני הזוג את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג), לבין לחוק הירושה, המהווים סעיפי "שלטון 45-41 סעיפים היד המתה" שבאמצעותם יכולים המצווים להתנות תנאים כאלה או אחרים בקשר עם עזבונם – משכללים את הצוואה ההדדית ואת יכולתם של בני הזוג להגיע לתוכנית הורשה מפורטת לרבות התנאים הרלוונטיים מבחינתם לאחר מות המצווה הראשון. א לחוק הירושה דורש תיקונים. הסעיף 8 אין ספק כי סעיף בנוסחו כיום לוקה בחסר. הוא מתאפיין בחוסר קוהרנטיות ולא מספק פתרונות למצבים רבים (או למצער, מספק פתרונות שאינם חד־משמעיים). היה מצופה כי שינוי כה דרמטי של הוספת מנגנון חוזי לחוק הירושה המאפשר (א) או בניגוד לסעיף 8 לבני הזוג לפעול בניגוד לסעיף לחוק הירושה, ייעשה בדרך מוקפדת יותר, תוך ניסיון 27 רחב יותר ליצור קוהרנטיות ולגבש פתרונות רחבים יותר. לאור האמור והאיזון בין ההגיונות כאמור, מצופה א לחוק הירושה לא יצומצם, כי אם 8 כי לא רק שסעיף להיפך – יוסדר בפרק נפרד בחוק הירושה, שכותרתו "החוזה הירושתי". כבר כיום מגיעים לפתחו של בית המשפט סכסוכים בקשר עם צוואות הדדיות ואין ספק כי עד שהמחוקק לא יעשה את עבודתו וינסה ליצור פתרון קוהרנטי יותר, ייאלצו בתי המשפט להפעיל הליך של חקיקה שיפוטית לגבי אותם א לחוק הירושה, על מנת 8 מקרים שלא הוסדרו בסעיף לתקן את התקלות הנוצרות כאמור. אין ספק כי במקרים אלה בתי המשפט ישתמשו בהיקש ובהסתמכות – שניהם (א) לחוק החוזים 61 מדיני החוזים – וזאת באמצעות סעיף . אולם במצב כיום ניתן לומר 1973 (חלק כללי), התשל"ג־ א לחוק הירושה יוצר איזון כלשהו בין חופש 8 כי סעיף הציווי לבין חופש החוזים, אם מדובר בבני זוג המבקשים להסתמך האחד על השני בהסכם משותף של העברת ההון המשפחתי. לפיכך, אין כל מקום לשני השינויים המוצעים כיום בקשר עם חוק הירושה.
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==