78 2024 אוקטובר 3 עסק משפחתי גיליון נבחרת המומחים הסדרה זוגית של הורשה בראי התיקונים לחוק הירושה - כתב הגנה חלקי בעד פרופ' שחר ליפשיץ צילום: רמי זרנגר דיני החוזים ודיני הירושה מדגישים תדיר רעיונות ליברליים של חופש ואוטונומיה של הפרט. במקרה של דיני חוזים העקרון המנחה הוא חופש החוזים, ובמקרה של דיני ירושה העקרון המנחה הוא חופש הציווי. אולם מבט מעמיק יותר ילמד כי מדובר בשתי תפיסות שונות לחלוטין של המושג "חופש". עקרון חופש החוזים ממוקד בחופש של אדם להתחייב כלפי זולתו ובזכותו של הצד השני לחוזה להסתמך על התחייבות זו. לכן, חופש החוזים שולל את האפשרות של המתחייב להתחרט ללא הסכמת הצד השני לחוזה. לעומת זאת, עקרון חופש הציווי ממוקד דווקא בחופש של המצווה לשנות את דעתו, להתחרט ולכתוב מחדש את סיפור חייו, או כפי שקרייצר-לוי מכנה זאת, "חזון לחוק 27 (א) ו־ 8 בהתאם, סעיפים 1 ההמשכיות שלו". (להלן: "חוק הירושה"), האוסרים 1965 הירושה, התשכ"ה– על הסכם בדבר ירושתו של אדם שנעשה בימי חייו של אדם ושאוסרים על הגבלת הזכות לשנות או לבטל צוואה – ביכרו את חופש הציווי ואת יכולתו של המצווה לשנות את דעתו בכל שלב, חלף היכולת של המוריש להתחייב להוריש בדרך הסכמית כזו או אחרת ושל הנהנים להסתמך על התחייבות זו. עם זאת, חרף העדפתם של דיני הירושה את עקרון חופש הציווי על פני עקרון חופש החוזים, כאשר מדובר בתכנון של המוות, דיני הירושה הותירו בכל זאת שני זוגי כלכלי "פתחים" לתכנון מעין־חוזי. א לחוק הירושה, העוסק 8 מצוי בסעיף הפתח הראשון בצוואות הדדיות, ומאפשר כבילה עצמית מוגבלת של בני זוג לשנות או לבטל צוואה, באמצעות עריכת צוואה הדדית. הסעיף מבחין בין מתן אפשרות חרטה ושינוי הצוואה של אחד מבני הזוג בחיי בן זוגו, לבין התחרטות לאחר מוות. במקרה הראשון, ניתן אומנם להתחרט בכל שלב, אך לא ניתן לבטל את הצוואה ההדדית בחיי שני בני הזוג על ידי אחד מבני הזוג בלבד מבלי שבן הזוג המבקש לבטל את הצוואה ייתן על כך הודעה בכתב לבן זוגו. אף במקרה השני, שבו אחד מבני הזוג הלך לעולמו, א לחוק הירושה כברירת מחדל לבן הזוג 8 מאפשר סעיף הנותר בחיים להתחרט. עם זאת, הסעיף דורש מבן הזוג המבקש לשנות את צוואתו ההדדית המקורית לאחר מותו של בן זוגו, להשיב את מה שקיבל על פי הצוואה של בן זוגו המנוח, או אם מדובר בעיזבון שטרם חולק – להסתלק מחלקו בצוואה ההדדית. אם כן, מכשיר הצוואות ההדדיות מגביל באופן מסוים את עקרון חופש הציווי אך הוא אינו חוסם הרמטית את יכולת החרטה של בני הזוג, שכן הוא מאפשר כאמור חרטה ושינוי הצוואה באמצעות הודעה בחיי בני הזוג. כמו כן, לאחר מות אחד מבני הזוג נדרש המתחרט המשנה להחזיר את החלק שירש. זאת ועוד, הגם שברירת המחדל בדין הקיים מאפשרת במקרה של פטירה של אחד משני בני הזוג, לנותר בחיים לשנות את צוואתו בכפוף להחזרת מה שקיבל, הדין הקיים מאפשר בכל זאת לבני הזוג להתנות על אפשרות זו ולחסום )2019( 172 ,165 כב משפט ועסקים. ראו שלי קרייצר-לוי "חידת הירושה: רצון, המשכיות ומחוייבות" 1
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==