72 2024 אוקטובר 3 עסק משפחתי גיליון אין באפשרותו לעבד את המשק החקלאי בעצמו ועל פי רוב, אין לו חסכונות ו/או תוכנית פנסיונית (מצב שכיח אצל חקלאים בני מושבים). נניח שאותו חקלאי ותיק ירצה לעבור להתגורר במוסד לדיור מוגן, או – חלילה – יאלץ לעבור לגור במוסד סיעודי, הרי שהוא ייחשב כמי שאיננו מתגורר בנחלה ועל כן "מפר" את הוראות חוזה החכירה ויימצא בסיכון לביטול החוזה. פועל יוצא מחובת ההתגוררות האישית . איסור השכרה. 3 של החוכר בנחלה הוא האיסור להעביר זכויות בנחלה, כל אין להשכירבין בתמורה ובין ללא תמורה. אי לכך, חלק מהנחלה – הן את בתי המגורים והן את השטחים החקלאיים. אם נשוב לדוגמה הקודמת של החקלאי הוותיק, הרי שגם אם ייאלץ לצאת מביתו, על הבית להיוותר ריק מאדם והחקלאי הוותיק לא יהיה רשאי להשכיר את ביתו לצורך מימון הדיור הסיעודי והוא אף יהיה מנוע מלשכן כל אדם אחר בנחלתו, למעט אחד מילדיו. אכן, התוצאה של מגבלות אלו היא די אבסורדית. . מגבלת התגוררות ושימוש בנחלה לאחד מכל דור: רצף 4 גם הזכות לשכן בנחלה את דור ההמשך כפופה רב־דורי. למגבלה קפדנית למדי הקובעת שניתן לשכן בנחלה רק – הורים, בנים ונכדים. יחידה משפחתית אחת מכל דור כלומר, חל איסור על מגוריהם של אחים בני אותו דור יחדיו בחלקת המגורים שבנחלה. אשר לדור השלישי – הנכדים: המגבלה קובעת שהנכד מוכרח להיות למעשה "משפחה", כלומר נשוי או לפחות מצוי בזוגיות. נזכיר, כי הוראות אלו נובעות מרוח ההחלטה שנחלה חקלאית מיועדת רק לעיבוד החקלאי וככל הנראה מתוך תפיסה ארכאית שרק אחד מכל דור יכול לעסוק בחקלאות וכי הנחלה היא למעשה יחידה חקלאית משקית אחת בלבד. לפי ההוראות הקיימות . מגבלת מטרים מותרים לבנייה. 5 כיום ניתן לבנות בחלקת המגורים בנחלה שתי יחידות דיור ראשיות (עבור הדור הראשון, החוכר והדור השני). מ"ר. בנוסף, 160 שטחה של כל אחת מהן לא יעלה על ניתן לבנות "יחידת סמך" (לדור השלישי או לדור הסבים), מ"ר ועליה להיות צמודה לאחת 55 ששטחה לא יעלה על מיחידות הדיור הראשיות. כל מטר נוסף באיזו מיחידות הדיור יחויב בתוספת תשלום דמי היתר לרמ"י. למותר לציין כי האפשרות לבנות את שלוש יחידות הדיור הנ"ל מותנית בכך שבפועל מתגוררים בנחלה שלושה דורות למעשה, הנחלה אינה חלק מעיזבונו . הגבלה על הורשה. 6 של החקלאי שכן החקלאי הוא לא הבעלים בקרקע. הנחלה שייכת אפוא למדינת ישראל, בעלת הקרקע. לכן, הנחלה איננה כפופה להוראות דיני הירושה, וגם אם החקלאי עורך צוואה מסודרת וכולל בה הוראת ציווי מה ייעשה בנחלה לאחר פטירתו, הרי שהוראות אלו לא תהיינה תקפות בנוגע לנחלה והן תהיינה, לכל היותר, בגדר המלצה או הבעת רצון כללית. יתרה מכך, בהתאם לחוזה החכירה, ואף במקרה של "בר רשות", בפטירתו של החקלאי תעבורנה הזכויות בנחלה באופן אוטומטי לבן או בת הזוג שנותרו בחיים. ה"הורשה האוטומטית" הקבועה בחוזים מסוג זה בעייתית כשלעצמה, ויש לה השלכות ארוכות טווח, כמו במקרה של זוגיות מאוחרת ("פרק ב'") או כאשר זוגות מתגרשים וכיו"ב. קחו לדוגמה אלמנה, שבעלה החוכר הלך לעולמו והיא ירשה את מלוא הזכויות בנחלה, כקבוע בחוזה החכירה. לימים, היא זוכה לאהבה מאוחרת ומנהלת זוגיות
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==