70 2024 אוקטובר 3 עסק משפחתי גיליון חנה ואורי, זוג מושבניקים מצפון הארץ, החליטו שהגיע הזמן לתכנן את העברת רכושם לשלושת ילדיהם האהובים – דנה, גיל ותמר. בדומה לרוב המושבניקים בישראל, המשק החקלאי שלהם (כלומר, הנחלה שבמושב), הוא רכושם היחיד ואין להם נכסים נוספים, כגון דירות או חסכונות כספיים. העובדה שמדובר בנכס (נחלה) במרחב הכפרי העמידה בפני בני הזוג דילמה קשה ביותר, שכן לפי הדין נחלה היא יחידה משקית אחת שאיננה ניתנת לחלוקה. לפיכך חיפשו בני הזוג פתרונות יצירתיים בכדי להעביר את ירושתם באופן שוויוני בין שלושת ילדיהם. נפתח ברקע היסטורי קצר. מקרקעי ישראל, כפי שנקבע לחוק־יסוד: מקרקעי ישראל (להלן: "חוק היסוד"), 1 בסעיף הן הקרקעות הרשומות בבעלות מדינת ישראל, רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל. מועצת מקרקעי ישראל, אשר הוקמה על פי חוק רשות מקרקעי ישראל, , היא הקובעת את המדיניות הקרקעית 1960 התש"ך־ לפיה ינוהלו מקרקעי ישראל. מקרקעי ישראל מנוהלים כיום בפועל על ידי רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י"), לשעבר מינהל מקרקעי ישראל או "המינהל". של מועצת מקרקעי ישראל, נקבע 1 בהחלטה מספר כיצד יוקנו זכויות בקרקע חקלאית, לכמה זמן ובאיזו דרך. בין היתר, נקבע כי קרקע חקלאית תימסר בדרך של חכירה בלבד והוחלט שקרקעות אלו תנוהלנה בדרך 1 של נחלות. של מועצת 9 המושג "נחלה" הוגדר בהחלטה מספר מקרקעי ישראל: ״חלקת אדמה חקלאית בגודל שנקבע ע"י שר החקלאות בהתייעצות עם מינהל התכנון, הנמצאת בבעלות המדינה, קרן קימת לישראל או רשות הפתוח והוחכרה - לתקופה ארוכה - למתיישב לצורך פרנסתו מהמשק החקלאי 2 שפותח או שיפותח בחלקה זו״. אם כן, המדיניות הרווחת בעניין נחלות מבוססת ברוח ההחלטות הללו עד ימינו. על פי מדיניות מועצת רמ"י הקרקע החקלאית נועדה קודם כל, ולפני הכל, לצורך בנחלה להתגורר של החקלאי. הזכות ולפרנסתו עיבודה היא רק "זכות נלווית" שמטרתה לאפשר לחקלאי לעבד את האדמה ולהתגורר בסמיכות למשק החקלאי. מכאן, שלא מוקנות לחקלאי זכויות יתר בקרקע למגורים. זכותו של החקלאי ליהנות מחלקת המגורים בנחלה כפופה למגבלות רבות, ויכולתו להשתמש בחלקת המגורים ובבתי המגורים הבנויים בה מוגדרת באופן מצמצם ביותר. .)17.5.1965 של מועצת מקרקעי ישראל "מדיניות הקרקע בישראל" ( 1 . החלטה 1 .)5.7.1966 של מועצת מקרקעי ישראל "הגדרת המושג 'נחלה'" ( 9 . החלטה 2
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==