63 2024 אוקטובר 3 עסק משפחתי גיליון לא מעט שאלות, הזדמנויות והיבטי מס עשויים לעמוד על הפרק לאחר המוות. חלקם קיבלו התייחסות מפורשת בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] המורה לנו מה תהיינה השפעת המס לגביהם, אך לא מעט סוגיות טרם זכו להתייחסות נאותה. הוראות החוק בעניינן אינן ברורות ואינן מורות מה תהיה השפעת המס לגביהן. בין אם המדובר בסוגיות "פשוטות" יחסית ובין אם המדובר בסוגיות מורכבות יותר, יש להיערך מבעוד מועד ל"יום שאחרי" על מנת להביא להתייעלות בהעברת נכסינו לדורות הבאים ולמנוע מראש, במידת האפשר, בעיות וחיכוכים עתידיים בשל ענייני מס. האמור לעיל מקבל משנה תוקף בתקופה האחרונה שבה אנו עדים לחלוקת והעברת עושר בין־דורי בקנה מידה משמעותי במדינת ישראל. דור ההורים צבר נכסים והון בהיקפים גדולים המחייבים טיפול מקצועי ורגיש. לרוב לא מדובר בסוגיות פיננסיות בלבד אלא גם בסוגיות הנוגעות בלב המרקם המשפחתי. כמובן שברוב המקרים, המטרה העיקרית של ההורים היא להבטיח את העברת הנכסים באופן מוסדר לדור הבא, בשאיפה לשמר את ההון המשפחתי או את הפעילות העסקית ובמטרה לצמצם חבויות מס במידת האפשר והכל כמובן מבלי ליצור חיכוכים בין בני המשפחה. ניתן לבצע העברה בין־ דורית של נכסים גם במהלך חיי המעביר, אולם במאמר זה נבקש להתרכז בעיקר ב"יום שאחרי" ובהיבטי המס הרלוונטיים לכך. משחר ההיסטוריה של דיני המיסים עולה שאלת המיסוי בגין ירושה ועד כמה ראוי חברתית וכלכלית לחייב במס את עזבונו של אדם בעת העברתו לדורות הבאים. מה בין הטענה לשוויון, חלוקת העושר מחדש והקטנת הפערים החברתיים אל מול הזכות לקניין אישי ואי הטלת מס כפול לכאורה? פנים רבות לשאלה ופתרונות שונים ניתנו לה ברחבי העולם. אם לתמצת, ישנם שני מודלים עיקריים להטלת מס על נכסים שמותיר אחריו אדם לאחר מותו: – על פי מודל זה המס מוטל על העיזבון . מס העיזבון 1 עוד בטרם הועברו נכסיו ליורשים. – על פי מודל זה המס מוטל על היורשים . מס הירושה 2 ומחושב בנפרד לגבי כל אחד מהם בהתאם למידת התעשרותו. . לאחר 1949 בישראל הונהג לראשונה מס העיזבון בשנת מכן ולאורך השנים עלו לא מעט טענות כנגדו, בעיקר מן הטעם כי הטלתו עלולה להביא לכאורה למיסוי כפול, שהרי על נכסי העיזבון כבר שולמו מיסים על ידי הנפטר. נמחיש טענה זו באמצעות הדוגמה הבאה: אברהם עבד כל חייו כשכיר והרוויח משכורת. מהמשכורת שאותה הרוויח לאורך השנים רכש אברהם נכסים וכן חסך מזומן. ביום פקודתו הותיר אברהם אחריו את הנכסים והמזומן. הטלת מס עיזבון על הנכסים והמזומן משמעותה תהא הטלת מיסוי נוסף, הואיל ואברהם כבר שילם מס על משכורתו לאורך השנים ומהיתרה נותרו המזומן והנכסים בצד טעם זה, אף נשמעו בין היתר, טענות כי בשל הטלת מס העיזבון, יהודי התפוצות בעלי ההון מדירים רגליהם מלעלות ארצה – ובכך מפסידה מדינת ישראל עלייה של אוכלוסייה איתנה לשורותיה. אם כן, הביקורת כנגד הטלת מס העיזבון, כמו גם הקושי בגבייתו, הביאו בסופו של דבר לביטולו בתחילת שנות השמונים של המאה ומאז ועד היום לא מוטל עוד מס בישראל על נכסי 21 ה־ הנפטר – לא על העיזבון וגם לא על הירושה. נציין בעניין זה כי אם מדובר בהורשה של נכסים אשר מכירתם בעתיד עלולה להקים חבות במס הרי שאין באי הטלת המס במועד הפטירה כדי להוות פטור מוחלט כי אם דחייה של המס למועד המכירה על ידי היורש. כלומר, עקרון "רציפות המס" מיושם במלואו כך שהיורש "נכנס לנעלי" המוריש לעניין יום הרכישה, הפחת והמחיר המקורי ובעת מכירת הנכס בעתיד תחול חבות במס על ירושה בראי דיני המס א
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==