. בישראל נפוצים במערכת הבנקאית סעיפים שזכו לכינוי "סעיף אריכות ימים", אך אלו נתפסים כבעלי פועל מעשי (המאפשר את ניהול החשבון המשותף עם 11 875 )2 פ"ד לב( סלי נ' עיזבון המנוח שפר, 679/76 פטירת אחד השותפים עד לשלב חלוקת העיזבון) ולא כבעלי השפעה על הזכויות הקנייניות בחשבון. ראו ע"א .)2013( 59 ,174 רבעון לבנקאות); כן ראו רות פלאטו־שנער "מהותו המשפטית והמעשית של 'סעיף ההיוותרות בחיים' בטופס פתיחת חשבון בנק משותף" 1978( 53 2024 אוקטובר 3 עסק משפחתי גיליון אם כך, בניגוד למודל המוצע בתזכיר חוק הירושה, אין מקום להרחיב את חלק בן הזוג בהיעדר צאצאים, מול הורי המנוח, אך יש מקום לשקול להרחיב את חלקו של בן הזוג במקרה שבו כל ילדיהם של שני בני הזוג הם ילדים משותפים. עתידיים. שני הבדלים אלו מובילים לאפשרות להרהר אחר רעיון ההדדיות, לפיו דיני הרכוש הזוגי עשויים לפעול לרעתו של בן הזוג שנותר בחיים. באופן רחב יותר, הבדלים אלו מאפשרים לפתח מודל אחר של שותפות משפחתית, שאינו מתאפיין בחלוקת הרכוש במוות אלא דווקא בהותרת הרכוש המשפחתי כולו בידיו של בן הזוג השורד. ברוח זו, אנו מציעים מודל שבו הרכוש שנצבר במהלך הקשר הזוגי במאמץ משותף ראוי להיוותר רכוש משפחתי, כאשר מותו של בן זוג אינו מפרק את השותפות אלא מותיר את פירותיה בידי הנותר בחיים, אלא אם מי מבני הזוג ציווה אחרת בצוואתו. על תפיסה זו ועל פרטיה נרחיב כאמור במקום אחר. אזכיר רק בקצרה כי ניתן לראות הד לתפיסה זו בהסדרים מקובלים במשפט ההשוואתי, אם בכללי הירושה לפי דין ואם בדרך קניינית הנשענת על "הסדרי , כלומר על צורת בעלות משותפת ברכוש )Survivorship( שורד" מודל 11 לפיה במות אחד השותפים עוברת הבעלות לשותפים הנותרים. כזה, כך אנו טוענים במחקרנו, מביא לידי ביטוי את עקרונות השיתוף הזוגי באופן הולם ושלם יותר, יחד עם הבחנה ראויה בין יחסים זוגיים בעלי אופי שונה וטווח זמן שונה, מבחינת השותפות במסע החיים, בגידול הילדים ובצבירת הרכוש. סיכום חוק הירושה אינו עומד בפני עצמו. הסדרה הולמת של דיני הירושה נדרשת להביא בחשבון באופן מלא, קוהרנטי ואינטגרטיבי את כל ההיבטים הרכושיים המתעוררים בין בני הזוג במות אחד מהם. כך, נדרש להתייחס לאופן שבו דיני הירושה עלולים להתנגש או להשתלב בדיני הרכוש הזוגי, בדיני הנאמנות או בדיני הביטוח. בפרט, חלק בן הזוג בירושה, שהוא בעל אופי מיוחד, ראוי להיות מעוצב בשים לב למכלול החלוקות העומדות לזכותו של בן הזוג השורד לעת פטירת בן זוגו. עיצובו של חלק זה ראוי להיות מושפע גם מן השינויים העדכניים באופיו של הקשר הזוגי ומהשפעת קיומם של ילדים, משותפים או לא משותפים, על האופן שבו צדדים רואים את הקשר ביניהם בדרך כלל. היבטים אלו מדגימים את הצורך של דיני הירושה להתחשב בענפי דין אחרים ואת הצורך של דיני ירושת בן הזוג בפרט להיות ערים לתמורות ומגמות במבנה ואופי הקשר הזוגי. מבט שלם, אינטגרטיבי וקוהרנטי על כל היבטים אלו יחד יאפשר כאמור הסדרה משפטית הולמת של חלק בן הזוג לעת מותו של אדם. לעת עתה, הנטל לתכנן כהלכה את התוצאות הכלכליות של המוות מונח לפתחו של הפרט ושל אנשי המקצוע המייעצים לו. . '
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==