50 2024 אוקטובר 3 עסק משפחתי גיליון של בן הזוג השורד, גם אם האירוע הטרגי התרחש עוד בטרם נולדו לבני הזוג ילדים, שהם נכדים של ההורים המסייעים. ספק אם תוצאה כזו מתיישבת עם אומד הדעת של המנוח, אך חשוב מכך – ספק אם היא מתיישבת עם אומד הדעת של ההורים נותני המתנה. תוצאת ההסדר המוצע עלולה להוביל לפיכך לחיכוכים בין ההורים לבין בן הזוג האלמן, או להכביד על העברות בין־דוריות ועל עזרה של הורים לילדיהם (בעזרת מנגנונים שונים להגנה מפני התוצאה הנובעת מין הדין). אם נשים את ליבנו לכך שמנוח שנפטר ללא ילדים בזמן שהוריו או הורי הוריו בין החיים הוא, פעמים רבות, מי שנפטר באופן פתאומי בלא שעלה בידו לכתוב צוואה, הרי שמתחזקת החשיבות של הקצאת ברירת מחדל טובה בחוק הירושה. ספק בעיני אם ברירת המחדל שבתיקון המוצע אומדת נכונה את דעתם של בני זוג בנסיבות אלה. אם כך, מגמת התיקון שנועד לחזק את המשפחה הגרעינית על חשבון קרובים רחוקים יותר, מחטיאה את מטרתה, וגם כאן נותרת אחריות על הפרט להתאים את הדין לנסיבותיו האישיות בדרך של תכנון מוקדם. קיפוח אפשרי של בן הזוג הנותר בחיים ב . חלקו של בן הזוג "הנכון": האם נדרשת 1 הרחבה? עד כאן הצבעתי על אופנים שבהם הדין הנוכחי עשוי להעניק לבן הזוג יותר מן הראוי לו, בפרט כאשר מדובר בבן הזוג "הלא נכון". כעת אבקש לטעון בזכות חיזוק החלק העומד לבן הזוג "הנכון". כוונתי לבני זוג החולקים ילדים משותפים ואין למי מהם ילדים שאינם משותפים. בני זוג שהחליטו לפעול כהורים משותפים קושרים את גורלם זה בזה באופן מיוחד. כאשר הילדים צעירים, הורשה לבן הזוג מתיישבת עם ראייתו כמי שמופקד על הפרויקט המרכזי של גידול הילדים, יחד עם הקושי וההכבדה המעשית הנלווים להורשה לקטינים. זהו גם המקרה כאשר מדובר בילדים שאינם בגדר קטינים, אך הם עודם מצויים בשלב שבו מוטב לא להפקיד רכוש רב בבעלותם ובניהולם לנוכח החשש שרכוש זה לא ינוהל ואולם גם כאשר מדובר 5 כהלכה למטרות ארוכות טווח. בילדים משותפים שבגרו, הורשה לבן הזוג מונעת עימות ויריבות בין בן הזוג הנותר בחיים לבין הילדים, כאשר הציפייה היא שבן הזוג יוסיף וידאג לצאצאים המשותפים לאחר פטירתו של המנוח. לבסוף, פעמים רבות הורשה לבן הזוג שהוא גם ההורה המשותף משקפת באופן מעשי הסדר הקרוב באופיו להסדרי יורש אחר יורש. הציפייה היא כי בן הזוג השורד אומנם יוסיף לחיות מספר שנים לאחר פטירת המנוח אך יעביר בתומן את רכושו הנותר, כולל את החלק שירש מן המנוח, לצאצאים המשותפים של בני הזוג. שונים הדברים כאשר יש לבני הזוג צאצאים שאינם משותפים. כאשר הצאצאים שאינם משותפים הם של המנוח, נוצרת תחרות בין בן הזוג לבין מי שאינם צאצאיו. כאשר הצאצאים הנפרדים הם של בן הזוג השורד, צפוי המנוח לחשוש שמא בן הזוג השורד עתיד להעביר את הרכוש, עם פטירתו, גם לצאצאים אחרים, ובשל כך על המנוח להגן על חלקם של צאצאיו שלו. במצבים כאלו עלולה הותרת הרכוש בידי בן הזוג השורד להוביל דווקא להגברת המתיחות והמדנים בין הילדים המשותפים, הילדים הלא־משותפים וההורה שנותר בחיים. פעמים רבות ילדים משותפים, והיעדרם של צאצאים נוספים, 6 הם בבחינת אינדיקציה לאורכו ולעומקו של הקשר הזוגי. ואכן, הסדרים הקובעים את חלקו של בן הזוג בירושה, בשים לב לקיומם של צאצאים לא משותפים, מצויים גם 7 במשפט ההשוואתי. אם כך, בניגוד למודל המוצע בתזכיר חוק הירושה, אין מקום להרחיב את חלק בן הזוג בהיעדר צאצאים, מול הורי המנוח, אך יש מקום לשקול להרחיב את חלקו של .)2016( 189 השיתוף הזוגי. כך נקבע במשפט הישראלי בקשר לדיני הרכוש הזוגי. השוו שחר ליפשיץ 6 .)Spendthrift Trusts . מקרים אלו הם מסוג המקרים עימם מנסים להתמודד מוסדות כמו "נאמנות הבזבזן" ( 5 .)UNIFORM PROBATE CODE § 2-102 (AM. L. INST. 2019 ־ . ראו למשל את ההסדר המוצע ב 7
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==