43 2024 אוקטובר 3 עסק משפחתי גיליון הרשומים על שם אהוד יישארו בשלמותם כחלק מהיקף עיזבונו ויחולקו בין יורשיו על פי דין, ובכללם מיכל, שכן כך נקבע במפורש בהסכם: "אם אהוד ילך לעולמו לפני מיכל לא תהיה למיכל כל זכות בנכסי אהוד, אך אין הדבר משפיע על אופן חלוקת העיזבון״. זאת ועוד, הטענה כי הסכם הממון אשר צופה פני פקיעה בעת מותו של אהוד מהווה צוואה, אינה יכולה להתקבל ולו מן הטעם כי יש בכך לסתור את הוראותיו הקוגנטיות של חוק הירושה. ובמה דברים אמורים? הורשה או שלילת הורשה בדרך של הסכם ממון סותרת לחלוטין את עקרון העל של דיני ההורשה בישראל והוא "החופש לצוות". חוק הירושה קובע כי התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלו, אינה תופסת. עוד קובע החוק כי הוראה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה, לחוק הירושה). המשמעות היא, שאדם 27 בטלה (סעיף רשאי כל עת לשנות את צוואתו ללא תלות בהסכמת אדם זה או אחר. עריכת צוואה היא מעשה אישי שאינו תלוי ברצון של זה או אחר. גם לא קיימת הסתמכות של אדם אחד על צוואתו של אחר, ובכלל כך, גם יורשים על פי דין אינם זכאים להסתמך על ירושה שהם מצפים שתיפול בחלקם ביום מין הימים. לעומת זאת, קיימת הסתמכות של בני זוג על הקבוע בהסכם הממון ביניהם והם רשאים לכלכל צעדיהם בהתאם (לרבות שינוי וביטול הסכם ממון), כמו כל הסכם אחר, כתלות בהסכמתו של בן הזוג ואף באישור בית המשפט. הסכם ממון אינו יכול להוות צוואה גם מהטעם כי חוק הירושה מגביל את צורת הצוואה זולת אחת מבין ארבע הצורות הקבועות בו (כתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל לחוק הירושה). כך היא גם הדרך 23-18 פה – סעיפים לחוק הירושה). הסכם ממון אינו 36 לבטל צוואה (סעיף נמנה על אחת הדרכים לצוות. גם ביטולו או שינויו אינו תלוי ברצון המוריש בלבד אלא נדרשת הסכמה של הצד השני באופן השולל לחלוטין את עקרון "החופש לצוות" הגבלה נוספת קיימת בחוק הירושה על עשיית הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשה בחייו, וכן שוללת מתנה אשר תוקנה לאדם לאחר מות המוריש, לחוק הירושה). 8 אלא אם כן נעשתה בצוואה (סעיף הטעם העיקרי לאיסור זה, הוא רצון המחוקק לשמור על החופש לצוות. גם מטעם זה לא ניתן לראות בהסכם הממון הוראה צוואתית שכן הסכמה להדיר אדם מירושתו או להעניק לאדם ירושה שלא על דרך צוואה היא אסורה ואינה בת תוקף על פי חוק הירושה. התוצאה המעשית של המקרה הנדון בפסק דיננו, היא שהסכם הממון שלל ממיכל שיתוף דחוי בנכסים לעת פקיעתם. למיכל לא הייתה זכות בנכסי אהוד מכוח החיים המשותפים, והיא אינה זכאית לגרוע דבר מהיקף העיזבון, ועל כן כלל הנכסים נכללו בהיקף העיזבון. אשר לדירה נשוא המחלוקת: כמו כל רכוש אחר אשר היה בבעלות אהוד והיווה חלק מעיזבונו ובהעדר צוואה, עליה להתחלק בין יורשיו של אהוד על פי דין – מיכל ושני בניו. אילו התכוון אהוד להדיר את מיכל מעיזבונו היה עליו לערוך צוואה בהתאם לאחת הדרכים המנויות בחוק הירושה. משלא עשה כן, מיכל היא אחת מיורשותיו על פי דין.
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==