31 2024 אוקטובר 3 עסק משפחתי גיליון commorientes בספרות הייתה כי ״ההסדר בבעיית ה- במקורות המשפט העברי, הוא ההגיוני ביותר והגמיש ביותר מכל אלה המקובלים בשיטות המשפט הוותיקות עוד בטרם חקיקת הסעיף, פסיקת 7 והחדישות גם יחד״. בתי המשפט למעשה אימצה את הכלל שנקבע במשפט העברי לפיו "אין ספק מוציא מידי ודאי" (יבמות דף ל"א קריסטל כך, למשל, ציין השופט זילברג בעניין 8 ע"א). , כי ״שורת ההגיון מחייבת, כי במקרה כגון 1950 משנת זה – ואין אפשרות ודרך לפשוט את הבעיה ולפתור את החידה - על בית-המשפט להעדיף ולבכר אותו יורש בהמשך מפנה 9 אשר לו יש על־כל־פנים זיקה לעיזבון". השופט זילברג למקורות המשפט העברי בעניין. סעיף למעשה הלך אחרי אותה פסיקה ואימץ אותה אל תוך 9 לחוק הירושה קובע את אופן חלוקת 9 וכך סעיף 10 החוק. העיזבון במקרים שבהם נפטרו מספר בני משפחה ולא נקבע מה היה סדר הפטירות ביניהם: .)1965( 314 המעמד האישי בישראלמשה זילברג .7 .)1951( 858 , פ"ד ה בורשטיין נ' עיזבון המנוח צבי יודלביץ 70/49 לעניין זה ראו ע"א .8 .)1950( 19 ,14 , פ"מ ב קריסטל נ' לייבוביץ 147/48 ע"א .9 לחוק משלים חוסר בחקיקה. עד לחקיקת סעיף זה, נפתרו הבעיות הנדונות בסעיף במסגרת ׳חקיקה שיפוטית׳. למעשה אימץ המחוקק 9 "סעיף .10 70/49 ). ראו גם ע"א 1986( 302 )3 , פ"מ (עיזבון המנוח אריאל ז"ל 1943/85 'חקיקה שיפוטית' זו, שמקורה בדיני המשפט העברי". ראו תע"ז (מחוזי ת"א) .)1951( 858 , פ״ד ה בורשטיין נ' עיזבון המנוח יודלביץ . (א) מתו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם מת תחילה, יהיו הזכויות בעזבונו של כל 9 אחד מהם לפי כללים אלה: בסעיף זה, "יורש־ודאי" – מי שהיה יורש בין אם האחד ובין אם האחר מת תחילה; (ב) "יורש־ספק" – מי שהיה יורש רק אם אחד מהם מת תחילה. עדיף התובע שהוא ) היה אחד התובעים יורש־ודאי ותובע אחר היה יורש־ספק, 1( יורש־ודאי; של המוריש עדיף התובע שהוא בן־זוגו או קרובו) היו שני התובעים יורשי־ספק, 2( שאת עזבונו מחלקים; יחולק העיזבון, באין צוואה, לפי כללי באותה דרגת עדיפות) בין תובעים אחדים 3( החלוקה שבירושה על פי דין.
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==