107 2024 אוקטובר 3 עסק משפחתי גיליון פינת עדכוני פסיקה הפנים משפחתית וקביעה ערכית של בית המשפט ביחס לשאלה מיהו הבן "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק בנסיבות העניין. במקרה שנדון, נקבע כי התובע לא קיבל את הזכות להיות בן ממשיך, שכן לא הושלמו מלוא הפעולות הנדרשות לשם כך. לעניין זה, קיבל בית המשפט את גרסת הנתבעים לפיה כוונת המנוח הייתה להעניק לתובע הענקה מוגבלת, של השטח עליו בנה התובע את ביתו בלבד – ולא של כלל המשק. בנוסף, דחה בית המשפט את הטענה כי הוענקו לתובע זכויות כלשהן במשק בחיי המנוח. יחד עם זאת, בית המשפט מוצא לקבוע כי בנסיבות העניין, התובע הוא המוכן, היכול והראוי לקיים המשק. כלל המסמכים שצורפו, ובכלל זה אישור ועד המושב, אישור המושב, מסמכי המשכנתא, הסכם בית שני, תצהיר המנוח וכיוצא באלה, מעידים כי הייתה לאב העדפה ברורה ומפורשת כי התובע יהיה מה שכונה אצל בני המשפחה דור ההמשך. התובע בנה את ביתו במקום, בהיתר כדין. ההיתר נרשם על שם האב, אולם מדובר באקט טכני בלבד, משום שהאב הוא בעל הזכויות. בית המשפט נתן אמון בגרסת התובע כי הוא זה ששילם את המשכנתא. לתובע ניתנה חברות במושב וזכות הצבעה. ועד המושב עודכן כי האב מבקש להעביר את זכויותיו אליו. הסוכנות היהודית ורמ"י עודכנו אף הם. בנסיבות אלו, חובות תום הלב, הצדק, היושר ומערכת ההסכמים הפנים־משפחתיים מחייבים לקבוע כי התובע הוא שראוי, מוכן ומסוגל לקיים המשק. ודוק, הקביעה כי התובע הוא המסוגל, הראוי והמוכן לקיים המשק לא נובעת מיכולת או מכישרון שיש לו לקיים חקלאות במקום. כאמור, אין חולק כי שנים רבות לא מתקיימת כל פעילות חקלאית במשק. איש מהצדדים אינו חקלאי ואף לא מתקרב לכך. המקום משמש למגורים ולמסחר בלבד. ברם, בשים לב לפסיקה לפיה בהיעדר פעילות חקלאית או בהיעדר העדפה של מי מהיורשים מהטעמים הקלאסיים של מסוגלות ויכולת לקיים חקלאות במשק (וכאן מתקיימים שני התנאים הנ"ל גם יחד), יש להרחיב את מעגל השיקולים להסכמות הפנים משפחתיות לצד צדק, יושר ותום לב. אלו מחייבים, כאמור, קביעה כי התובע הוא המסוגל, הראוי והמוכן לקיים משק. בהתאם, הורה בית המשפט על פינוי האחים המתגוררים במקום או מקיימים פעילות כלשהי במחסנים, תוך פיצוי כולם בחלקים שווים ביניהם, אשר יינתן בערכי נטו בניכוי הזכות שניתנה לתובע – החלקה עליה הוקם בית התובע. בית המשפט הדגיש כי כאשר קבע כי הפיצוי יהיה בערכי נטו, כוונתו היא כי האחים יקבלו את מלוא התמורה שהייתה מגיעה לכל אחד ואחת מהם אם המשק היה נמכר לצד שלישי והיו משולמים מלוא המיסים החלים על המכירה אימוץ ילדים והזכות להורות היועצת המשפטית 37758-10-22 בעמ"ש (מחוזי מרכז) דן בית המשפט המחוזי (השופטים 18 לממשלה נ' פלונית פלאוט, ויצמן ומושקוביץ) בשאלה האם ניתן להקנות 1982 מעמד הורה מכוח חוק אימוץ ילדים, התשמ"א– לבן זוגו של הורה גנטי שהרה בעזרת תרומה מתורם זרע ידוע, ולחלופין, האם ניתן למנותו כאפוטרופוס נוסף לקטין. שאלות אלה נוגעות לשורת סוגיות, ובין היתר, לשאלת אופן הסדרתם של הליכי תרומת זרע בישראל והשלכותיהם הרחבות. המדובר בשתי בנות זוג אשר מקיימות מערכת יחסים תורם זרע – צד 2016 זוגית זה שלוש עשרה שנים. בשנת להליך דנא – אשר היה מוכר למשיבות ושעמו הייתה להן מערכת יחסים קודמת, תרם לבנות הזוג את זרעו. עובר לתרומה, חתמו הצדדים על הסכם במסגרתו נקבע כי הצדדים כולם (לרבות תורם הזרע) מצהירים ומאשרים כי ידוע ומובן להם שעם הולדת התינוקת מההפריה יחולו עליהם כל החובות והזכויות הנובעות מהורות ביולוגית טבעית, אפילו אם לא יהיו נשואים בעת הלידה. יחד עם זאת, ועל אף הוראות ההסכם, בהליך שהתקיים בפני בית המשפט לענייני משפחה הצהירו כלל הצדדים כי כוונתם הייתה כי בנות הזוג יהיו אלה שיישאו בחובות ההוריות .)12.2.2023 (נבו היועצת המשפטית לממשלה נ' פלונית 37758-10-22 . עמ"ש (מחוזי מרכז) 18
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==