106 2024 אוקטובר 3 עסק משפחתי גיליון שהמשק משמש למגורים ומסחר בלבד, חלות עליו הוראות הפסיקה לפיהן בהיעדר פעילות חקלאית או בהיעדר העדפה של מי מהיורשים מהטעמים הקלאסיים של מסוגלות ויכולת לקיים חקלאות במשק, יש להרחיב את מעגל השיקולים להסכמות הפנים משפחתיות, צדק, יושר, תום לב וכיוצא באלה. בתיק שבנדון, התגלעה מחלוקת בין התובע לשבעת אחיו (כולם יורשי האב בחלקים שווים), וזאת בזמן שנכון למועד פסק הדין, התגוררו במשק ארבעה בתי אב – של התובע ושל שלושה אחים נוספים. בנוסף, נעשו במשק שימושים חורגים וקיימת דרישה מרשות מקרקעי ישראל להסדרתם ולקנסות בגובה מאות אלפי שקלים. בית המשפט עמד על כך שהעיקרון המרכזי הנוגע לפיקוח רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודות השיתופיות על עבירות זכויות השימוש וההחזקה במשקים חקלאיים נובע מהכלל לפיו המשק החקלאי נועד להיות יחידה חקלאית שלמה אחת, באופן שהמתיישב יוכל להתגורר בה ולמצות את פוטנציאל הפרנסה שבה. בנסיבות אלה נאסר על מכירת רצונית של חלק מהמשק ועל פיצול משק בין יורשים. כך, על פי פסיקת בתי המשפט, זכויות במשק אינן ניתנות להורשה ואינן חלק מהעיזבון – ובהתאם נולד המנגנון של בן ממשיך. בהתאם, יש להבחין בין הגדרת "בן ממשיך" (הנקבעת לפי דיני האגודות השיתופיות והחוזים שנערכו בין בעלי הזכויות לגורמים המיישבים) לבין מהות והיקף זכויותיו והאופן שבו ממנים ברי רשות בן ממשיך (מבחנים הנקבעים על פי דיני החוזים). בהקשר הזה, נפסק לא אחת כי גם אם לא הסתיים ההליך הפורמלי של אישור בן ממשיך על ידי הגורמים המיישבים, יכול בית המשפט, בהיעדר התנגדות מטעם הגורמים המיישבים, להורות להם על השלמת הרישום, והכל אם התרשם בית המשפט כי במערכת היחסים החוזית הפנים משפחתית אין מניעה מלהורות כאמור. מכאן כי ישנם מקרים שאף ללא אישור צדדי ג', הגורמים המיישבים, תעמוד ההתחייבות של ההורים כלפי בנם בתוקפה והיא אינה בטלה עקב כך. יוצא אפוא כי ההסכם למינוי בן ממשיך, הקובע התחייבות בלתי חוזרת של בר הרשות למנות את בנו כבן ממשיך, יכול שיהיה הסכם מתנה תקף, שריר וקיים, למרות שמדובר בחוזה על תנאי מתלה (אישור הגורמים המיישבים) והתנאי טרם התקיים. עוד נפסק כי את מערכת היחסים החוזית הפנים־משפחתית יש לבחון לפי דיני החוזים ודיני המתנה. דברים אלו רלוונטיים בעיקר בנסיבות בהן מבקש בעל הזכויות לחזור בו ממינוי בן ממשיך. הפסיקה קבעה כי הסכמים למינוי בן ממשיך טעונים הסכמת הגורמים המיישבים ולפיכך עד שלא הושלמה ההתחייבות ברישום, מדובר בהתחייבות ליתן מתנה ולא בחוזה מתנה שהושלם. לחוק הירושה קובע כי משק חקלאי שהוא 114 סעיף יחידה שחלוקתה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העיזבון. הפסיקה קבעה כי יש לבחון את צירוף המילים הבן "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק, במבחן מצטבר של מוכנות (מבחן סובייקטיבי) ובמבחן של מסוגלות לקיים את המשק (מבחן אובייקטיבי). ברם, עם התפתחותה של הטכנולוגיה בעידן המודרני, ובשים לב כי ניתן גם לקיים המשק החקלאי באמצעות פועלים, כמעט ואין עוד כל נפקות למבחן האובייקטיבי, ובייחוד לנוכח העובדה כי בדרך כלל אין כל פעילות חקלאית במשק. כפי שנפסק בעבר, רוב תושבי המשקים במדינה אינם חקלאים והם מתגוררים במושב מטעמי נוחות ואיכות חיים. בהתאם לפסיקה, השיקולים המרכזיים להכרעה בשאלה מיהו הבן "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק הם עיסוק קודם ונוכחי בחקלאות וניסיון בהפעלת המשק, הפעלת המשק בפועל לאחר פטירת ההורים, המשכיותו של המשק ומניעת הזנחתו, מגורים במשק, לרבות כוונה להמשיך להתגורר בו וקבלה לחברות באגודה. ואולם, באין פעילות חקלאית ממשית במשק או בהינתן מצב שבו אין יתרון מובהק למי מבין ילדי ברי הרשות על פי השיקולים "הקלאסיים" כאמור לעיל, יש מקום להפעלת שיקולי תום לב, יושר וצדק הנוגעים למערכת היחסים
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==