103 2024 אוקטובר 3 עסק משפחתי גיליון פינת עדכוני פסיקה לגדר איזון המשאבים) לבין הפטור שניתן לו במסגרת אותו הכנסה. בית המשפט הוסיף וקבע כי המועד הרלוונטי איננו המועד שבו שולם החזר המס בפועל לחשבון המשותף, 2020 אלא תקופת הזמן בגינה ניתן החזק המס. בשנת אין מחלוקת כי בני הזוג חיו יחד כמשפחה והפקידו את הכנסותיהם לחשבון המשותף. האישה סעדה את האיש לאחר התאונה ושימשה כאפוטרופוס שלו על פי צו מינוי . זאת 2021 זמני. מועד הקרע חל רק בחודש נובמבר ועוד, אין המדובר במקרה שבו החזר המס ניתן כתחליף הכנסה של נפגע. בפסיקה כבר נקבע כי כספים מסוג זה אינם ברי איזון, שכן אין מקום להעניק כספים המיועדים לתחליף הכנסה לתקופה שלאחר התרת קשר הנישואין. עם זאת, במקרה דנא אין זה המצב הואיל וזו אינה מטרת החזר המס – החזר מס בגין תקופת החיים המשותפים, טרם מועד הקרע. בנסיבות אלה, בקשת האישה לאיזון החזר המס שקיבל האיש בגין נכותו התקבלה. יחד עם זאת, בית המשפט לא מצא הצדקה להעביר את מלוא סכום החזר המס לידי האישה על חשבון חלקה באיזון המשאבים, או לחלופין, כי חלקו של האיש יוותר בחשבון המשותף לטובת הבטחת איזון עתידי, שכן לצדדים יש דירה משותפת ממנה ניתן יהיה להיפרע, בעוד שלגבי זכויות פנסיוניות וסוציאליות שאינן נזילות, ניתן יהיה לרשום הערות נוספות בגופים הרלוונטיים. 14 פלוני נ' פלונית 34872-06-22 בתלה"מ (שלום אשדוד) דן בית המשפט לענייני משפחה (השופט בז'ה) דן בבקשה להורות על פיצול דיון בנוגע לענייניהם הרכושיים של הצדדים, נוכח הוראותיו של הסכם שנערך בין הצדדים ותניית שיפוט שנכללה בו. כך, הצדדים בהליך שבכותרת חתמו כשבוע לפני נישואיהם על הסכם שנשא את הכותרת "הסכם ממון". נישואי הצדדים הגיעו לכדי משבר ובשנת הגישה בת הזוג תביעה רכושית נגד בן הזוג בבית 2015 המשפט לענייני משפחה (הליך שנמחק). הגישה בת הזוג בקשה ליישוב סכסוך בין 2022 בשנת הצדדים. זמן קצר לאחר פתיחת ההליך, הגישו הצדדים בקשה משותפת לאישור הסכם גירושין, אליה צורף הסכם גירושין בין הצדדים. בת הזוג לא התייצבה לדיון במועד שנקבע ובעקבות כך נסגר הליך יישוב הסכסוך הגישה בת הזוג תביעה רכושית 2022 במחצית השנייה של נשואת ההחלטה שבכותרת. במסגרת כתב התביעה, טענה בת הזוג כי זכור לה שבעוד בהיריון, כפה עליה בעלה לחתום על הסכם, וזאת ללא כל הבנה משפטית או אחרת ותוך לחץ ההיריון. בן הזוג הגיש בקשה לסילוק על הסף, בהסתמך על הסכם הממון שעליו חתמו הצדדים. הבקשה נדחתה, בין היתר בשל העובדה כי ההסכם לא הוצג לבית המשפט. בהמשך התיק, הגיש הבעל את הבקשה שעניינה החלטה זו, שבמסגרתה עתר להורות 19 על פיצול הדיון, תוך צירוף ההסכם. בהוראות סעיף להסכם נקבע כי בית הדין הרבני יהיה בעל סמכות השיפוט הבלעדית בכל הקשור להוראות ההסכם, למעט כל הנוגע למשמורת הילדים המשותפים, שעניינם ידון בבית המשפט לענייני משפחה. בין לבין, הגיש הבעל תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי גם אם ייקבע שהסכם הממון אושר כדין, הרי שלא יהיה בכך כדי לסייע לטענות הבעל, נוכח קביעת בית המשפט העליון בעבר לפיה אין בהסכם ממון כדי להעניק לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בלעדית בכל ענייניהם של הצדדים. סמכותו של בית הדין הרבני קבועה בחוק שיפוט בתי והיא כוללת 1953 דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג– סמכות ייחודית בענייני נישואין וגירושין, סמכות בכל עניינין שנכרך בתביעת גירושין וכן סמכות מקבילה לדון בהתאם נקבע זה 15 להסכמות הצדדים. יחד עם זאת, בפסיקה מכבר שאין בהסכמות הצדדים כדי להעניק לבית הדין הרבני סמכות לדון ולהכריע בעניין שאינו נמנה על אותם לדבר המלך 51 ענייני המעמד האישי, הגדרתם בסעיף .1947 עד 1922 במועצה על ארץ ישראל, .)17.4.2023 (נבו פלוני נ' פלונית 34872-06-22 . תלה"מ (שלום אשדוד) 14 .)2006( 259 )1 , פ"ד סא(אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים 8638/03 . ראו בג"ץ 15
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==