101 2024 אוקטובר 3 עסק משפחתי גיליון פינת עדכוני פסיקה לא עשתה דבר כדי לשנות את מרקם הזכויות עובר להקמת החברה שביחס אליה הועלו הטענות בתיק) – אין מקום לקבל את הערעור. דן בית 10 ד' נ' מ' 35359-02-22 בתמ"ש (שלום ת"א) המשפט לענייני משפחה (השופטת אקוקה) בעניינו של הסכם ממון שנערך בין שני בני זוג, שבו נקבע כי "מוסכם כי ככל ויהא על האישה לפנות את דירת/בית המגורים של האיש, עקב הודעת פירוד שנשלחה על ידו, ש"ח במעמד 100,000 היא תהיה זכאית לקבל סך של וכנגד הפינוי". דא עקא, באותו מקרה הודעת הפירוד נשלחה מספר חודשים לאחר שהאישה פינתה את בית המגורים ועברה להתגורר בבית הוריה בשל חשש ממגפת הקורונה. מכאן, השאלה עמה התמודד בית המשפט הייתה האם בנסיבות אלה בת הזוג זכאית לפיצוי – והשיב על כך בשלילה. ,2016 בענייננו, בין הצדדים נערך הסכם ממון בשנת שאומת בפני נוטריון, משום שנערך עובר לנישואין. ההסכם קבע מדיניות של הפרדה רכושית בין בני הזוג וכלל התייחסות לדירת מגורים שהייתה בבעלות הנתבע במועד הנישואין. במסגרת זו, הסכימו הצדדים כי מעמדה של בת הזוג באותה דירה תהיה כשל "בת רשות ללא תמורה", אשר תצטרך לעזוב את בית המגורים בתוך ימים מהמועד בו תישלח הודעת פירוד או על פי 100 דרישה בכתב. לצד זאת, נכלל התנאי שצוטט לעיל, בגין פיצוי מוסכם במעמד וכנגד הפינוי. עוד נקבע בהסכם כי כל אחד מבני הזוג יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו ועל פי בחירתו, להפסיק את החיים המשותפים בהודעה בכתב, שתימסר על כך לצד האחר. הצדדים נחלקו באשר לנסיבות שהביאו לעזיבת הדירה המשותפת. האישה טענה כי לא רצתה בגירושין, והופתעה לקבל את הודעת הפירוד בעת ששהתה בבית הוריה בשל מגפת הקורונה; האיש טען כי שלח את הודעת הפירוד לאחר שהאישה עזבה את בית המגורים חודשים קודם למועד משלוח ההודעה ללא כל סיבה והצדקה, ועברה להתגורר בבית הוריה, למרות ניסיונותיו לשקם את הנישואין. יצוין, כי בין הצדדים התנהל הליך נוסף בפני בית הדין הרבני, כאשר מפרוטוקול הדיון שנערך שם, עלתה תמונה המעידה על משבר ביחסי בני הזוג. לעניין זה קבע בית הדין הרבני שתמונת המצב שבין בני הזוג איננה נורמטיבית בכל קנה מידה וכי דרוש שינוי מן הקצה אל הקצה ביחס של הצדדים לחיי הנישואין. כאמור, בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענות האישה. בית המשפט הדגיש כי פסק הדין אינו קובע את שאלת האשם במחלוקת שבין הצדדים שהובילה לפרידתם, אלא האם האישה זכאית לפיצוי המוסכם נוכח האמור באחד מסעיפי ההסכם. בית המשפט ביקש לבחון את לשון ההסכם וקבע כי האישה נפלה לכדי טעות בכל הנוגע לאופן קריאת הסעיף האמור. כך, האישה סברה כי זכאותה לפיצוי קמה עם משלוח הודעת פירוד, אך למעשה, הסעיף קובע שני תנאים מצטברים לקיומו של הפיצוי – משלוח הודעת פירוד, ודרישת פינוי בעקבות מגורים משותפים בדירה. הסעיף לא ביקש לקבוע פיצוי מוסכם בשל הפירוד גרידא ואין מדובר בפיצוי בגין אשמה. גם אם בית המשפט היה מקבל את טענת האישה לפיה היא מתגוררת בבית הוריה באופן זמני, הרי שלא נמצאה כל גרסה עובדתית מפי האישה מתי תקופה זו הייתה אמורה להסתיים ובאילו תנאים. לפיכך, פרשנות ראויה של ההסכם ביחס לפיצוי המוסכם, חייבת להתייחס להקשר הדברים – שהוא מקום מגורי האישה נכון למועד משלוח הודעת הפירוד. במועד משלוח הודעת הפירוד, האישה לא התגוררה בבית האיש במשך מספר חודשים. אין מדובר בתקופה קצרה, שאף תרמה כשלעצמה למשלוח הודעת הפירוד. נסיבות העניין, לרבות מגפת הקורונה, אינן משנות את העובדה שבפועל התנאי של עזיבתה של האישה את בית המגורים המשותף לא התקיים בענייננו. מכאן, לא קמה לה זכאות לפיצוי. .)07.05.2023 (נבו ד' נ' מ' 35359-02-22 . תמ"ש (משפחה תל אביב-יפו) 10
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==