להפעיל את סמכותו להורות על איזון בחלקים לא שווים. בית המשפט פירט את השיקולים הנוספים שעלו בפסיקת בתי המשפט בעניין זה כגון התנהלות חסרת תום לב והסתרה של מלוא המידע הרלבנטי הנוגע לנכסי בן זוג; מצב שבו הטמיע בן זוג את כל כספי הירושה שקיבל ברכוש משותף ולא צפויים לו מקורות כלכליים עתידיים משמעותיים ועוד, וכל זאת תוך התעלמות משיקולי אשם בפירוק הנישואין. בתוך כך הדגיש בית המשפט ) לחוק יחסי ממון היא 2(8 כי הפעלת סמכות לפי סעיף החריג, ותיעשה במשורה. הסמכות להורות על חלוקת המשאבים שלא באופן שוויני נועדה לשם עשיית צדק כלכלי בין בני הזוג ובאותם מקרים שבהם שינוי יחס האיזון דרוש כדי לאפשר לבן הזוג החלש יותר מבחינה כלכלית, נקודת פתיחה צודקת בחייו הנפרדים. ברמה הקונקרטית, בית המשפט קבע כי לא עלה בידי האיש להראות כי קיימת הצדקה לחלוקה לא שווה לטובתו, ואף רחוק מאוד מכך, מכיוון שמשכורתו החודשית עומדת ש"ח נטו לחודש, לעומת האישה 33,100 - על סך של כ שלנוכח מצבה הרפואי לא עובדת כלל לאחר שפוטרה מעבודתה, וגם אילו הייתה עובדת, האיש השתכר פי חמישה מהנתבעת. עוד קבע בית המשפט כי אף אם האיש היה מוכיח שהאישה נתמכת כלכלית על ידי הוריה, לא היה מקום לראות בתמיכה כהכנסה חודשית עתידית קבועה של התובעת, שכן מטבע הדברים יכולה תמיכה כזו להיפסק בכל עת, ובנסיבות העניין לא יכול האיש להישען על הנחה שהוריה של התובעת יעניקו לה בעתיד באופן קבוע סכום חודשי. למעלה מן הצורך הוסיף בית המשפט כי אף אם היה מקום להניח שהתובעת תקבל מהוריה תמיכה קבועה ועקבית בעתיד, לא היה מקום לסטות מהכלל השוויוני באיזון משאבים עקב מקור הפער הכלכלי בין בני הזוג, פלונית (ת"א) 25798-02-21 זאת כפי שנקבע בעמ"ש ). בעניין זה ציטט בית המשפט 23.02.2022 (נבו נ' פלוני אימת שבין בני זוג נוצר פער כלכלי לאחר כלכדלקמן: " הפירוד, קמה הצדקה לחלק את משאבי הצדדים באופן לא שווה. יש לבחון גם האם הפער הכלכלי היחסי בין בני הזוג מקורו ב"מחיר" ששילם בן הזוג שלו הכנסה נמוכה יותר כדי לאפשר את התפתחותו הכלכלית של משנהו. מקום שבו הפער הכלכלי נובע מקיומו של נכס חיצוני של אחד מבני הזוג, למשל שקיבל בירושה או במתנה, ככלל אין בכך כדי להצדיק מתן פיצוי באיזון המשאבים ".לבן הזוג שלו הכנסה נמוכה יותר עוד הוסיף וחידד בית המשפט כי תביעת האיש, לפיה האישה לא תקבל מחצית מזכויות הפנסיה שנצברו לטובתו במהלך שנות הנישואין, מנוגדת למקובל. בית המשפט קבע כי זכויות פנסיה הן תוצר ישיר של העבודה, ומשום כך אם נצברו בעת תקופת הנישואין מדובר בחלק מליבת נכסי המאמץ המשותף. כמו כן התביעה מנוגדת לסעיף (ג) לחוק יחסי ממון לפיו "כלל נכסי בני הזוג" שאותם 5 יש לאזן ביניהם, כוללים "זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות." בית המשפט קבע כי האיש מבקש למנוע מהתובעת את חלקה בזכויות שנצברו לטובתו לאורך שנות הנישואין כתוצאה מעבודתו ומהמאמץ המשותף, משום שלטענתו יש לה הכנסה חיצונית למאמץ המשותף. מדובר בגישה מרחיקת לכת ואין לה מקום, שכן אף אם הורי האישה התכוונו להעניק לצדדים את אחת הדירות בבניין החדש והביעו כוונה זו, בסופו של דבר אין בכך טעם לחלוקה לא שווה של משאבי הצדדים. קביעה זו מבוססת על כך שמדובר במתנה שהיא נכס חיצוני לנכסים בני האיזון בין בני הזוג לפי חוק יחסי ממון, ואשר לא הושקעו בו כל משאבים משותפים של הצדדים. כל זאת, להבדיל מזכות ששני הצדדים עמלו בעבורה ורק אחד מהם נהנה ממנה, מצב אשר יכול להצדיק מתן פיצוי לבן הזוג השני במסגרת איזון המשאבים. פינת עדכוני פסיקה 93 2023 יולי 2 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==