– הגנה על הקניין המשפחתי הגנה על הקניין המשפחתי אינה ערך בפני עצמו, אלא אם היא מבטאת את רצונו של המוריש. ודוק, גם ההסדר שבחוק הירושה הקובע כי בהעדר צוואה קרובי משפחתו של המנוח הם שיירשו לחוק הירושה), לא נועד להגן 14-10 את עיזבונו (סעיפים על הקניין המשפחתי, ומטרתו היא להתחקות אחר רצונו המשוער של המוריש. עשויות להיות סיבות שונות שבעטיין המוריש לא יהיה מעוניין לשמר את רכושו בתוך המשפחה כגון רצון לתרום; רצון כי ילדיו ירוויחו את הונם בעצמם; יחסים משפחתיים מעורערים; יחסים חוץ-משפחתיים משמעותיים ועוד. במקרים כגון אלה, ותהא הסיבה אשר תהא, אין מקום לפגוע בזכותו הקניינית של המוריש לקבוע כיצד יחולק עיזבונו. ודוק, אין מחלוקת כי המשפט צריך לאפשר לפרט להגן על הקניין המשפחתי הן בחייו והן לאחר פטירתו. לצורך כך, קיימים בחוק מכשירים משפטיים שונים כגון הסכמי ממון, הסכמים משפחתיים, צוואות, צוואות הדדיות ועוד. אלא שהמשפט צריך לאפשר זאת ולא לחייב זאת. הסדר המחייב את הפרט להגן על הקניין המשפחתי, הוא הסדר פטרנליסטי הפוגע בכבוד האדם בכך שהוא מתעלם מהאוטונומיה של הרצון הפרטי, ומרצון המת בפרט, ומונע מן הפרט לממש את זכותו. 90 2023 יולי 2 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==