להתנהלות ברכושם לאחר פטירתם – חפצים כי הרכוש יהיה בשליטתם המלאה במהלך חייהם ואין הם חפצים להיפרד מרכוש זה כל עוד הם מהלכים על פני האדמה. חסרון מהותי זה מוצא מזור בעצם דחיית מימושן של ההוראות אשר לשמן היה צורך בהקמת הנאמנות, לאחר הפטירה – וזאת בדרך של הוראות שנכתבות בצוואה. מכיל מנגנונים רבים 1965 חוק הירושה התשכ"ה – המאפשרים לאדם לשלוח "יד ארוכה" לאחר מותו שבאמצעותה הוא יכול להמשיך ולשלוט ברכוש, באופן שמייתר את הצורך בהקמת נאמנויות במהלך החיים כדי שהוראות מקים הנאמנות או המוריש יבוצעו לאחר פטירתו. כך לדוגמה, הוראות של "יורש במקום יורש" ו"יורש לחוק הירושה, 42-41 אחר יורש" – הקבועות בסעיפים או הוראות של "יורש על תנאי דוחה" ו-"יורש על תנאי לחוק הירושה, כמו 44-43 מפסיק" – הקבועות בסעיפים 45 גם מנגנון של "חיובי יורש" – המעוגן בהוראת סעיף לחוק הירושה, הם כולם מנגנונים במסגרת חוק הירושה אשר באמצעותם ניתן לבנות באופן פשוט הוראות שליטה לאחר המוות באופן זהה לחלוטין לכל מנגנון שניתן לבנות בדרך של הקמת נאמנות. היתרון המרכזי בדרך זו של הסדרת הוראות השליטה באמצעות צוואה, היא פשטות הדברים, פשטות שנובעת מהיעדר כל צורך להעביר רכוש למסגרת של נאמנות עוד במהלך החיים. כמו כן, יש בדרך זו של הסדרת הוראות שליטה עתידיות במסגרת צוואה ולא בדרך של הקמת נאמנות, כדי לייתר דיווחי מס שונים הנדרשים בנאמנויות. כמובן שלפני קבלת החלטה כיצד נכון לפעול, יש צורך לבחון היטב כל מקרה לגופו, אולם בסיטואציות רבות, החל מרצון להגן על צאצא בעל מוגבלות וכלה בהפעלת מסגרות עסקיות לאחר פטירה – ניתן למצוא פתרון פשוט, תכליתי ויעיל בדרך של מתן הוראות במסגרת צוואה, דבר המונע את הצורך לשנע רכוש ולהקים מנגנונים מורכבים עוד בחיים, על כל הכרוך בכך. מומחה לדיני ירושה, יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין החיסרון המהותי בהקמת נאמנות בחיים הוא בעצם העובדה שהרכוש החוסה תחת צילו של מנגנון הנאמנות, צריך לעבור למסגרת הנאמנות עוד בחייו של מקים הנאמנות. 85 2023 יולי 2 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==