לעומת זאת, 23.22.21 לרבות החמרה של תופעות דמנטיות. קשישים שיש להם עתודות רחבות יותר של תמיכה חברתית, תפקודם נשמר 24 מתמודדים טוב יותר עם בעיות רפואיות, ובאופן כללי הם מצויים במצב בריאותי 25 ברמה גבוהה יותר טוב יותר. מחקרים רבים הצביעו על כך שבידוד חברתי הוא בעל אחת הסיבות 26 השלכות הרסניות בעיקר בגיל הזקנה. לקשר זה נעוצה בכך שקשישים ממוקדים בתחושת המשמעות שנובעת מהאינטראקציות החברתיות והבין אישיות, ובהיעדרה, הסבל והנזק שייגרמו יהיו משמעותיים חוויית הבדידות מאופיינת בתחושות עמוקות של 27 יותר. ריקנות, חוסר ערך, חוסר שליטה ותחושת איום אישי, ולאלה השלכות גם על בריאות פיזית, למשל דרך שינויים 28 בלחץ הדם. כמו כן נמצא שבדידות נקשרת למצבים פסיכיאטריים לעומת זאת, 29 שונים, ביניהם דיכאון עד כדי מחשבות אובדן. נמצא כי אינטראקציה בין אישית ומעורבות חברתית הם 31.30 מגינים טובים מפני תחושת הבדידות ומפני השלכותיה. למעשה, באופן פרדוקסלי קמעא, קשישים שנהנים ממקורות תמיכה רבים ומגוונים תופסים את בריאותם כטובה יחסית, מבלי שיצטרכו לקבל תמיכה. ולעומתם, אלה שבריאותם אינה טובה (ועל כן זקוקים ליתר תמיכה), זוכים דווקא ברשתות חברתיות מוגבלות מבחינת מקורות תמיכה. ייתכן שמצב זה נובע מכך שקשישים בעלי רשתות חברתיות מגוונות, נעזרים בשירותי הבריאות באופן תכוף יותר מאשר ממצא זה מרמז 32 קשישים ללא רשתות תמיכה חברתיות. על כך שסביבה תומכת עשויה לעודד התנהגות פרואקטיבית בנוגע לבריאות, בעוד שהיעדרה של סביבה כזו עלול לייצר אדישות, ובכך להחמיר בעיות בריאותיות קיימות. 21.Wilson, R. S., Segawa, E., Boyle, P. A., Anagnos, S. E., Hizel, L. P., & Bennett, D. A. (2013). The Natural History of Cognitive Decline in Alzheimer ’ s Disease. Psychology and Aging, 27(4): 1008-1017. 22. Cacioppo, J. T., Hawkley, L. C., & Thisted, R. A. (2011). Perceived social isolation makes me sad: 5-year cross-lagged analyses of loneliness and depressive symptomatology in the Chicago Health, Aging, and Social Relations Study. Psychology and Aging, 25(2), 453–463. 24. Holahan, C., Holahan, C., Moos, R. (1997). Psychosocial, adjustment in patients reporting cardiac illness. Psychol & Health, 12(3), 345-359. 25. Newsom J, Schulz R. (1996). Social support as a mediator in the relation between functional status and quality of life in older adults. Psychol Aging 11, 34-44. 27.Charles, S. T., Mather, M., & Carstensen, L. L. (2003). Aging and Emotional Memory : The Forgettable Nature of Negative Images for Older Adults. Journal of Experimental Psychology: General, 132(2), 310–324. 28.Caspi, A., Harrington, H., Moffitt, T. E., Milne, B. J., & Poulton, R. (2006). Socially Isolated Children 20 Years Later. Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine, 160(8), 805–811. 29.Bunney, W. E., Kleinman, A. M., Pellmar, T. C., & Goldsmith, S. K. (Eds. . (2002). Reducing suicide: A national imperative. Washingto, DC.: National Academies Press. 30.Cacioppo, J. T., & Patrick, W. (2008). Loneliness: Human nature and the need for social connection. New York: WW Norton & Company. 31.Cacioppo, J. T., Fowler, J. H., & Christakis, N. A. (2009). Alone in the crowd: the structure and spread of loneliness in a large social network. Journal of Personality and Social Psychology, 97(6), 977–991. 32. Litwin, H. (1997). Support network type and health service utilization. Research on Aging, 19, 274-299. 26. Courtin E, Knapp M. Social isolation, loneliness and health in old age: a scoping review. Health Soc Care Community. 2017 May;25(3):799-812. 23.Booth, R. (2000). Loneliness as a component of psychiatric disorders. Medscape General Medicine, 2(2), 1–7.397. 69 2023 יולי 2 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==