דוגמה שניה: הפרוטוקול של האמנה בין ישראל למלטה ובין ישראל לאזרבייג'ן כאמור, קיימים פרוטוקולים נוספים שישראל חתומה עליהם ואשר יש בהם כדי ללמד על הדגשים החשובים למדינת ישראל במאמצה לקבוע את תושבותה של נאמנות. דוגמה נוספת מצויה בפרוטוקולים זהים שנחתמו על ידי מדינת ); וזה לשונם: 2017 ) וכן עם אזרבייג'ן (נכנסה לתוקף ב- 2011 ישראל במסגרת האמנות עם מלטה (נכנסה לתוקף בא) המדינה שהנאמנים הם תושביה במועד הקמת הנאמנות, ובפרק הזמן הנדון; ב) דין המדינה המסדיר את הקמתה ופעולתה של הנאמנות; ג) מיקום נכסי הנאמנות; ד) מקום מושבו של היוצר במועד יצירת הנאמנות ובפרק הזמן הנדון; וכן ה) המדינה שהנהנים של הנאמנות הם תושביה לפרק הזמן הנדון." "מובן כי בהשתדלן לקבוע את מקום המושב של נאמנות לפרק זמן מסוים, יביאו הרשויות המוסמכות בחשבון את כל הגורמים הנוגעים בדבר, לרבות: בחינת נוסח הפרוטוקול האמור לעיל המופיע בשתי האמנות, רק מחזקת את מסקנתנו באשר למדיניות המס הבין-לאומית של ישראל כפי שזו משתקפת מתוך הפרוטוקול באמנת ישראל-פנמה. כך, בנוסח פרוטוקול זה, לא זו בלבד שנכללו הפרמטרים שהוזכרו באמנת ישראל-פנמה (הדין לפיו הוקמה הנאמנות, מקום תושבותו של היוצר בהקמה, מקום תושבותו של היוצר במועד הרלבנטי, ומיקום נכסי הנאמנות), אלא שמופיע כאן פרמטר נוסף הבוחן אף את תושבותו של הנאמן, הן בהקמה והן במועד הרלוונטי (שכאמור לעיל בשני המקרים הייצוגים שלנו, נמצא מחוץ לישראל). באשר ל"נאמנות מקור זר" – כפי שצוין לעיל, בעוד שבחינת תושבותם של הנהנים מנוטרלת כאשר תושבותו של היוצר היא (או הייתה) במלטה בעת ייסוד הנאמנות, לטובת תושבות זרה) על 4-1( נראה כי מאזן התושבות פי נוסח הפרוטוקול באמנות ישראל-מלטה וישראלאזרבייג'ן, מוביל באופן כמעט חד משמעי למסקנה כי מדובר בנאמנות תושבת חוץ (לצורכי מס ישראלי). י(ד) 75 י לפקודה, סביר להניח שהקניית הנכסים לנאמנות תחויב במס בהתאם לסעיף 75 . בהנחה שמדובר בהקמת נאמנות נהנה תושב חוץ, כהגדרתה בסעיף 7 לפקודה (הוראה זו מהווה יוצא מן הכלל לפיו העברות נכסים מהיוצר לנאמנות פטורות ממס באופן כללי). , כל שינוי בתושבות הנאמנות (קרי, העתקת תושבותה אל מחוץ לישראל) יכול אף הוא לגרור מיסוי של נכסי הנאמנות, כפי שאף מודגש 7 . נוסף לאמור בהערה 8 א' לפקודה, לפיו חל מס יציאה על תושבי ישראל שמעתיקים את תושבותם לחו"ל). 100 ח' לפקודה (ואף בהתאם לקבוע בסעיף 75 בסעיף לפקודה קבע כי "משהודיע שר האוצר בצו, כי נעשה הסכם כמפורש בצו עם מדינה פלונית ליתן הקלה 196 לעניין זה, נראה שיש צורך להעמיק את הדיון: סעיף ממסי כפל לענין מס הכנסה וכל מס אחר כיוצא בו המוטלים לפי דיני אותה מדינה, וכי מן המועיל הוא שיינתן להסכם זה תוקף בישראל – יהא תוקף להסכם (להלן ההסכם) לענין מס הכנסה, על אף האמור בכל חיקוק. " לכאורה, משמעותה של קביעה זו הינה כי ככל ותושבותה של נאמנות נחשבת שמועתקת לצורכי האמנה (אף אם לפי הפקודה, לא היה שינוי בתושבות), שומה על מדינת ישראל לקבל את שינוי התושבות האמור. אם כך, יש לשאול: האם העתקת תושבותה של נאמנות אל מחוץ לישראל, כתוצאה מהגדרת התושבות הקיימת בפרוטוקולים לאמנות, כפופה אף היא לדין הקבוע א', ויש למסותה בהתאם לקבוע בסעיף זה? אין כאן המקום להעמיק חקר בנושא זה, אך נראה שאין תשובה ברורה מתוך הפקודה וכן לא מתוך חוזר 100 בסעיף ), זאת למרות שסביר להניח שהכרעה בנושא זה הינה רלוונטית והכרחית, כפי שאף עולה מהדברים המקובצים במאמר זה. 03/2016 מס הכנסה בנושא נאמנויות ( 52 2023 יולי 2 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==