9 • 2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי אידיאולוגיות. על רקע עמדה זו ביקשתי להבחין בין מצבים אלה ובין מצבים של ידועים בציבור שאינם נשואים מבחירה מטעמים אוניברסליים כאלה ואחרים, כגון אי-הרצון למסד את הקשר וליטול על עצמם מחויבות משפטית זה כנגד זה. ביחס לאחרונים השוואה מוחלטת של מעמד הידועים בציבור למעמד הנשואים אינה מכבדת את בחירתם שלא משום כך לשיטתי, כאשר בני הזוג בעצמם מבהירים שאינם 6 להינשא. מעוניינים בקשר משפטי מחייב בכלל או לעניין הירושה בפרט, אזי אין לכפות עליהם מחויבות שלא בחרו בה או לדרוש מהם פעולה פורמלית אולם כאמור, בפסיקה 7 כגון חובה לערוך צוואה כתנאי למימוש רצונם. הובעו דעות שונות בנושא וייעוץ משפטי אחראי בנושא זה מחייב בקיאות עמוקה של הניואנסים הקיימים בפסיקה. ידועים בציבור הם בני זוג שמן הבחינה הסוציולוגית מתפקדים כנשואים אך לא נישאו באופן פורמלי. הצד השני של המטבע עוסק בבני זוג נשואים כדין שנפרדו פרידה של קבע אך לא התגרשו. בשנים האחרונות הועלו בספרות המשפטית הצעות על פיהן יש להתייחס בהקשרים שונים ובכללם דיני הירושה, לפרידה בין בני זוג נשואים כגירושים גם אם לא הושלם הליך גירושין פורמלי בפועל. הצעה זו נדחתה בעבר בבית המשפט העליון אך היא כלולה בתזכיר הצעת חוק הירושה שפורסם לאחרונה, וקיימת גם פסיקה דיונית שפעלה ברוח זו. עם זאת, קיימת גם פסיקה נוגדת המתעקשת על גירושים פורמליים. דעתי האישית שאותה הצגתי במאמר נרחב שפורסם לאחרונה, היא שיש להכיר בפירוד ממושך כגירושים רק במקרים שבהם מסורב גט נפטר והסרבן הוא המבקש לרשת אותו מכוח ירושה לפי דין, ולכן אין אולם 8 לאפשר זאת כדי שחוטא לא יצא נשכר; אך לא במקרה ההפוך. כאמור, גם בהקשר זה העמדה הקיימת של הדין הישראלי אינה ברורה די הצורך. גם שאלת ההורות המשפטית היא מורכבת ממה שנראה במבט ראשון, ובמקרים רבים יש לתת את הדעת למעמדן של זכויות הירושה של ילד כלפי בן זוגו של ההורה הביולוגי, כגון במקרים שבהם לא נערך אימוץ רשמי אך בן הזוג טיפל בילד כהורה לכל דבר ועניין. מורכבות דומה מתקיימת במקרה של ילד שנולד מתרומת זרע כך שרק אחד מן ההורים הוא ההורה הביולוגי וההבנה של ההורים הייתה ששני בני הזוג ישמשו כהורים אך עניין ההורות המשפטית לא הוסדר כדבעי. מקרים של בני זוג מאותו מין מעוררים לעיתים גם טענות להורות עמדה זו אומצה על ידי חלק משופטי 71-89 , בעמ' 2 , לעיל ה"ש הידועים בציבור ראו ליפשיץ 6 העליון והיא מנחה רבות מן הפסיקות הדיוניות בנושא. .2 , לעיל ה"ש ליפשיץ ירושה להרחבה בנושא ראו 7 ראו בנושא זה שחר ליפשיץ ״גירושים ללא מדיניות גירושים: על ההסדרה האזרחית הראויה של 8 ); לעמדה שונה ראו פנחס שיפמן ״זוגיות יחד ולחוד – 2021( 1 מה עיוני משפט "גירושים למעשה"" .)זוגיות יחד ולחוד ) (להלן: שיפמן 2021( 345-344, ,341 כד משפט ועסקים אוטונומיה בתוך אינטימיות״ " דיני הצוואות והירושות הם רק ענף משפטי אחד מבין מגוון רחב של ענפי משפט שיועץ משפטי אחראי חייב להבין בהם בטרם יעסוק בתוצאות הכלכליות של המוות, הן בהיבט התכנוני והן בהיבט ההתדיינות. " כפי שניתן להיווכח, המקרים הייצוגים מתארים נאמנויות אשר טומנות , במדינת ישראל מחד גיסאבחובן קשרים בעלי משמעות לשתי מדינות: , הנאמנות הוקמה מאידך גיסאנמצאים היוצר וחלק מהנהנים של הנאמנות. על פי דין מדינה זרה ומנוהלת ברמה זו או אחרת על ידי נאמן תושב זר, בעוד חלק מהנהנים וכל נכסיה נמצאים מחוץ לישראל. במצב זה תישאל השאלה: כיצד יש לסווג (ולמסות) נאמנות שכזו. כאמור לעיל, ללא הוראות אמנת מס רלוונטית, היה עלינו לבחון את המקרה ז' 75 . בישראל, לפי סעיף בהתאם לדין הפנימי של המדינה הרלוונטיתהזה 4 לפקודה, נראה כי הנאמנות הזו הייתה נחשבת ל"נאמנות תושבי ישראל", שהיא תושבת ישראל לכל דבר. ככזו, הנאמנות כפופה לכל דרישות הדיווח והמיסוי הישראלי על הכנסתה הכוללת. , והן אף מנוהלות בהתאם לדין זר יצוין, כי הנאמנויות במקרים הייצוגים הוקמו מניסיוננו 5 בפועל, לפחות מבחינת הסמכות, על ידי נאמן זר או מי מטעמו. נראה שלפי הדין הפנימי של מדינות רבות כגון ארצות הברית, אוסטרליה ועוד, ככל שנאמנות הוקמה או כפופה לדין הזר בפעילותה השוטפת, או כאשר היא מנוהלת שם, היא עשויה להיחשב לתושבת של אותה מדינה מכאן ברור שקיים פוטנציאל התנגשות בין ישראל למדינה 6 לצורכי מס. אחרת באשר לתושבות נאמנות שהוקמה במדינה האחרת, אולם יש בה זיקות (נהנים או יוצרים) לישראל. כאמור לעיל, המקרים הייצוגים הם, לדעתנו, מקרים שכיחים, ולכן נסקור להלן בקצרה חלק מהפרוטוקולים שנחתמו בין מדינת ישראל למדינות "שבירת השוויון" אחדות בעולם, הכוללים פרמטרים וסימנים שונים לצורך בנוגע לתושבותן של נאמנויות. עוד לומר שיש לפרוטוקולים האמורים רלוונטיות לא רק כ-"ש ברי שווין" ספציפיים באמנ רלוונטית, אלא אף כשיקולים משמעותיים או אף לצורך דיון מוקדם על כך עם רשויות הליך הסכמה הדדיתבמסגרת המס בישראל. זאת מכיוון שהכללת פרמטרים אלה בפרוטוקולים מעידה על כך שהם בעלי משמעות בעיני הרשויות הישראליות לבחינת תושבותה של נאמנות בזירה הבין-לאומית. יש לפרוטוקולים האמורים רלוונטיות לא רק כ-"שוברי שווין" ספציפיים באמנה הרלוונטית, אלא אף כשיקולים משמעותיים הליך במסגרת הסכמ הדדית או אף לצורך דיון מוקדם על כך עם רשויות המס בישראל. זאת מכיוון שהכללת פרמטרים אלה בפרוטוקולים מעידה על כך שהם בעלי משמעות בעיני הרשויות הישראליות לבחינת תושבותה של נאמנות בזירה הבין-לאומית. ) לפקודה מגדיר שנאמנות תושבי ישראל היא נאמנות שבמועד יצירתה היה לפחות 1 ז'(א)( 75 . סעיף 4 יוצר אחד ונהנה אחד תושבי ישראל, ובשנת המס הרלוונטית, יוצר או נהנה אחד הם תושבי ישראל. כלומר, מספיק אחד מבין היוצרים או אחד מבין הנהנים – בלבד – כדי לשוות לנאמנות מעמד של תושב ישראל, ומכאן שפוטנציאל ההתנגשות עם דין זר הוא גדול יחסית. [ניתן נ' סמואל גליס ואח' 1 מנהל מס שבח ת"א 7610/19 . יצוין כי לאחרונה פורסם פס"ד גליס (ע"א 5 ] אשר ניתן על ידי ביהמ"ש העליון, לפיו נקב כי יש לראות בנאמנות המוקמת על 30.06.2022 ביום פי דין ישראלי – בהתאם לחוק נאמנו –כשליח לבד של יוצר הנאמנות, המחזיקה בעבורו בנכסים המועברים לנאמנות, ולא כאישיות משפטית נפרדת. בהתאם לעמדה זו, לא ניתן להשיג את המטרות המתוארות במבוא זה (הגנה על נכסים וכדומה) על ידי הקמת נאמנות לפי הדין הישראלי, ולכן באופן כללי, יוצרי נאמנויות פונים בדרך כלל לגופים מחוץ לישראל כדי להקים נאמנויות על פי דין זר. נאמנויות אלה מהוות "אישיות משפטית נפרדת" מהיוצרים, ומאמר זה עוסק בתושבות הפיסקלית שלהן. . ראה לעניין זה הערת שוליים בנוגע לפסיקת בתי המשפט בקנדה לגבי תושבות של נאמנות בהתאם 6 למקום ניהולה. 50 2023 יולי 2 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==