שדיני הירושה והצוואה עוסקים בחלוקת העיזבון, דיני הרכוש הזוגי עוסקים בקביעת היקף העיזבון העומד לחלוקה. אם כן, מצב שבו בני זוג, במקרה (מקרה המבחן השני שהצגתי הטיפוסי של הפרדת רכוש בנישואים שניים יסכימו בהסכם ממון כי אף לא אחד מן הצדדים יהיה בתחילת המאמר), זכאי לחלק מהרכוש בעת מותו של בן הזוג השני, אך לא יעגנו רצון זה גם בצוואה כשרה – יביא לכך שאומנם בן הזוג לא יהיה זכאי לחלק מן הרכוש בעת חלוקת הרכוש בין עיזבון המת ובין בן הזוג שנותר בחיים, וכל רכושו של המת יהפוך לנכס של עיזבון המת, אך בן הזוג יהיה זכאי לחלק המגיע לו בנכסי עיזבון המת, בהתאם להוראות ירושה על פי דין המופיעות בחוק הצוואה. כך לשם הדוגמה, במקרה של אשת ההיי-טק שהובא לעיל, אם בני הזוג היו חותמים על הסכם הפרדת רכוש, הרי שמלוא עיזבונה של אשת ההיי-טק היה שייך לה לעת מוות. אולם, אם הייתה מסתפקת בהסכם הפרדת רכוש בלבד, ולא הייתה עורכת צוואה, היה זכאי הבעל למחצית הדירה ולמחצית הכספים שהתקבלו ממכירת חברת ההיי-טק, וזאת מכוח דיני הירושה, על אף הסכם הממון שנערך. כיוצא בזה, זוג הנישא בנישואים שניים ויש לו ילדים בוגרים, לאחר שכל אחד מבני הזוג בנה את עצמו מבחינה מקצועית וכלכלית ומבקש ליצור הפרדה מוחלטת ברכוש לעת מוות, יהיה חייב לעגן זאת הן בהסכם הפרדה והן בצוואה. על הסכם זוגי כזה לקבוע כי בן הזוג שיוותר בחיים אינו זכאי לרכוש כלל כחלק מיחסי הרכוש הזוגיים. כמו כן, על ההסכם להתייחס הן לשלילת איזון המשאבים בין בני הזוג, והן לכך שלמרות המגורים בדירה הרשומה על שמו של אחד מהם, אין לבני הזוג כוונה לייצר שיתוף רכוש בדירה זו. נוסף על כך, לצד ההסכם הזוגי המורה על הפרדה, על בני הזוג לעגן את רצונם שלא להוריש רכוש זה לזה בצוואה שתורה כי בן הזוג שנותר בחיים אינו זכאי לחלק בירושה שכללה את כל נכסי הנפטר כאמור. במקרה של אשת ההיי-טק הצוואה שערכה תועיל אך ורק לגבי חצי מסכום ה-"אקזיט" שהתקבל במהלך הנישואים, כמו גם לגבי חצי מדירת המגורים. לעומת זאת, הבעל יוכל לתבוע חצי מסכום האקזיט, למרות הצוואה, מכוח איזון המשאבים וחצי מדירת המגורים מכוח הלכת השיתוף הספציפי. 22 2023 יולי 2 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==