בכל צורה אחרת לרבות בהתנהגות ואף במשתמע, וכל זאת כשנאמנות מוגדרת כזיקה הכוללת כל יחס משפטי המאפשר לנאמן לשלוט או לפעול בנכס. עוד עמד בית המשפט המחוזי בחיפה על כך שקיומה של נאמנות לא מותנה ברישום כלשהו, ואף יכולה להתקיים אף אם פנקסי המקרקעין מצביעים על מצב אחר. יחד עם זאת, הטוען לקיום נאמנות במצב זה צריך להרים נטל שכנוע כבד במישור הראיתי במצב שכזה. בתוך כך, שב והדגיש בית המשפט את העובדה שעסקינן בבני משפחה בחברה המסורתית, בה יחסים מיוחדים מקימים חזקות בשל אופין המיוחד ומורכבותם של יחסים אלה, תוך הקמת חזקות מנוגדות במקרים מסוימים. בהקשר הזה, הפנה בית המשפט המחוזי לפסק דינו של בית המשפט העליון, במסגרתו נקבע כי "חזקת הנאמנות" שעליה מתבססים התובעים בתיק זה שואבת את השראתה מדיני היושר האנגליים. חזקה זו קובעת כי מקום בו הבעלות בנכס נרשמת על שם פלוני למרות שהכסף לרכישתו בא מידי אלמוני, אזי בהיעדר אינדיקציה לכך שהכסף לרכישת הנכס ניתן במתנה, קמה חזקה לטובת האחרון, לפיה הנכס מוחזק עבורו בנאמנות. מבלי לדון בכלל ההיבטים הנוגעים לשימוש בחזקה זו, קבע בית המשפט העליון כי די לומר שעל מנת לבסס חזקה בדבר קיומם של יחסי נאמנות, ובהתאמה, להביא להעברת נטל הראיה, נדרש בעל הדין שהנכס לא נרשם 30 על שמו להקדים ולהוכיח שהוא מימן את רכישתו. במקרה הקונקרטי שצוטט בפסק הדין האמור, עמד בית המשפט העליון על כך שבהיעדר ממצא חד משמעי לגבי מקורו של המימון לרכישת הבית, בית המשפט לענייני משפחה ביקש ללמוד על קיומם או היעדרם של יחסי נאמנות מתוך יתר הנסיבות והנתונים שעמדו לרשותו בכל הנוגע לרכישת הנכס ורישומו – וכך יש לנהוג. עוד ציין בית המשפט המחוזי בענייננו כי בפסיקת בית המשפט העליון כבר הוכרה האפשרות לקיומה של " כנאמנות על פי חוזה, תוך הבהרה נאמנות משתמעת" כי אין הבדל בין הסכם נאמנות שנכרת בהתנהגות לבין הסכם נאמנות מפורש שנערך בכתב. בשים לב לדברים אלה, בית המשפט המחוזי הדגיש בפסק דינו כי כשאנו עוסקים בנאמנויות בין בני משפחה, ובמקרים שכאלו מטבע הדברים יש יחסי אמון ואין לדקדק בעמידה בדרישות פרוצדורליות ליצירת נאמנות מפורשת. הדברים יפים ביתר שאת בחברה מסורתית, בה קיימים יחסים מיוחדים המקימים חזקות בשל אופיים המיוחד של הקשרים. במקרה דנן בכל הנוגע למצב העובדתי ולאור המפורט, בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את גרסת האם התובעת, לפיה המקרקעין נרשמו על שם הבן המנוח מטעמים הנוגעים לנהלי רשות מקרקעי ישראל, תוך שאבי המנוח, מימן ושילם עבור בניית בית המגורים במקרקעין, ואף מכר דירת מגורים שהייתה בבעלותו לשם מימון רכישת המגרש והשלמת מבנה המגורים במקרקעין. עוד עמד בית המשפט על כך שהחזקה והשימוש בכל דירה מבין ששת הדירות המצויות במקרקעין נמסרה במשך שנים רבות לכל אחד מאחיו של המנוח ועל כך שנה אף אחד מהאחים 40 שאין מחלוקת כי למעלה מלא שילם דמי שכירות או תשלום אחר לידי המנוח, חרף רישום הנכס על שמו של המנוח, ותוך שהמנוח נקט בפעולות אקטיביות לבניית בתים בהם התגוררו אחיו לדוגמה כשחתם על בקשת היתר בניה לבניית דירות מגורים ושכללה את שמות כל בני המשפחה. לאור האמור, בית המשפט קבע כי יש לראות את המקרקעין ככאלו שהיו מצויים בבעלות האם התובעת ובעלה המנוח ושהיו בנאמנות אצל בנה המנוח. פינת עדכוני פסיקה .)21.05.2013 (נבו פלוני נ' פלוני 2101/13 . בע"מ 30 .)1994( 801 )1 פד"י מח( וואלס נ' גת 3829/91 . ע"א 31 117 2023 יולי 2 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==