שפורש בפסיקה 27 (א) לחוק אימוץ ילדים, 13 מסעיף הישראלית ככזה שלא דורש רף הסתברותי גבוהה, אלא ככזה המבטא הכרעה נורמטיבית בהתאם למקרה הספציפי והוא תלוי הקשר. למעשה, כבוד השופטת ברק ארז קובעת רף הסתברות נמוך של אחוזים בודדים, כשבעיקרו של דבר, קבעה השופטת ברק ארז כי ניתן לומר כי סיכוי ייחשב לסביר אם אינו סיכוי שאפשר לכנותו כ"זניח". בשים לב לאמור, קבעה כבוד השופטת ברקארז כי יש לערוך בדיקה גנטית לילדה כאמור. נאמנות משתמעת ויחסים בין משפחה בחברה מסורתית (ניתן מוסטפא נ' מוסטפא 75309-07-19 ת"א (מחוזי חי') קיבל בית המשפט המחוזי (כבוד 28,)2022 בדצמבר השופט מ' דאוד) תביעה לפסק דין הצהרתי לבעלות במקרקעין שעליו הוקם מבנה המורכב משש דירות. )"המנוחהמנוח מוחמד סאלח אחמד מוסטפא ז"ל (להלן: " הלך לעולמו. למנוח היה הסכם חכירה אל מול רשות מקרקעי ישראל בעניין המקרקעין, כמו כן המנוח הותיר אחריו שני ילדים ואישה. לאחר מות המנוח הבעלות במקרקעין נרשמה על שם "המנוח מוחמד", ובהתאם, על פי צו ירושה שניתן הבעלות במקרקעין הועברה על שמם של ילדיו של המנוח. בפתח דבריו, ביקש בית המשפט להתייחס לשאלת זכויות הקניין בחברה מסורתית, החושפת את בית המשפט למערכת דיני קניין מקבילה לדינים המוכרים לבית המשפט. מדובר במערכת "חיה, נושמת ושולטת" בהתנהלות הצדדים, עד שהסכסוך מובא לפתחו של בית המשפט ובפרט כמבקשים להכריע בהתאם לארז הכלים המסור לבית המשפט. בתוך כך הדגיש בית המשפט את התנהלות החברה המסורתית ככזו הכוללת היעדר רישום, ביצוע עסקאות ללא תיעוד, תפיסה של חזקה כתחליף לבעלות, ונסח רישום שאינו משקף כלל ועיקר את הזכאים להירשם כבעלים. בהקשר הזה, הביא בית המשפט את דבריו בעניין אחר: "לא אחת מובאת לפתחו של בית המשפט תביעה לפירוק שיתוף, או אז נחשף בית המשפט לקיומה של מערכת "דיני קניין" מקבילה לדיני הקניין המוכרים לו. הסדרים של בעלות וחזקה על פי מנהגי החברה המסורתית שבאמצעותם מנהלים את הקרקע, לרבות קביעת גבולות, חלוקת הקרקע, השימוש וחזקה קשורה קשר הדוק למבנה החברתי השיוכי . מנהגים אלו ,אינם מתיישבים , במקרים רבים עם החוקים המסדירים את ניהול המקרקעין במדינה –חוק התכנון והבניה וחוק המקרקעין. ראו בהרחבה : ר. ח'מאיסי , בין מנהגים לחוקים: תכנון וניהול הקרקע ביישובים הערבים בישראל (מכון פלורסהיימר למחקרי 29.")2007 מדיניות: ירושלים, לגופם של דברים, התביעה הוגשה בין היתר על ידי אימו של המונח (סבתם של הנתבעים), אשר טענה כי המקרקעין נרכשו על ידה ועל ידי בעלה (אבי המנוח) תוך מאמץ משפחתי משותף של בני המשפחה לרכישת המקרקעין ובניית בתי מגורים על פני המקרקעין. לטענת האם התובעת, המקרקעין ונרשמו על שמו של בנה המנוח שהיה מאורס ומחוסר דיור באותה העת, לאור נהלי רשות מקרקעי ישראל שאפשרו בנקודת הזמן הרלוונטית החכרת מקרקעין לזוג נשוי ומחוסר דיור. משכך, לטענת התובעת הבעלות במקרקעין שייכת למעשה לתובעת ולבעלה המנוח, והיא נרשמה בנאמנות על שם בנם המנוח, ועל כן הבעלות במקרקעין שייכת לאם המנוח התובעת, ובטח שלא לילדיי המנוח בלבד. בית המשפט המחוזי עמד בפסק דינו על כך שנאמנות לחוק הנאמנות, 2 יכולה להיווצר על ידי חוזה כקבוע בסעיף ") כשעל פי ההלכה חוק הנאמנות (להלן : " 1979 תשל"טהפסוקה חוזה שכזה יכול להיעשות בכתב, בעל פה או .1981 . חוק אימוץ ילדים, התשמ"א- 27 .)11.12.2022 (נבו מוסטפא נ' מוסטפא 75309-07-19 )' . ת"א (מחוזי חי 28 .)24.07.2015 (נבו חג'אזי נ' חסין עלי חג'אזי 44584-03-10 ) . ת"א (קריות 29 116 2023 יולי 2 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==