הורים גנטיים- ביולוגיים פוטנציאליים. על כן, מטעמים אלו, בית המשפט המחוזי לא הפך את פסק דינו של בית המשפט השלום כאמור, ודחה את הערעור. על ההליך בבית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות אלמונית נ' 856-23 ערעור לבית המשפט העליון (בע"מ .)"בקשת רשות הערעור) (להלן: " 06.03.2023 (נבו פלונית בתקופה שקדמה לדיון בבקשת רשות הערעור בבית המשפט העליון, נערכה הבדיקה הגנטית, ונמצא כי אין קשר גנטי בין בני הזוג שנבדקו לבין העוברית, נולדה התינוקת, והוקם צוות בדיקה חדש שהצביע על מטופלים פוטנציאלים אחרים כהורים גנטיים-ביולוגים פוטנציאלים לעוברית. בעקבות האמור, ההורים שנחשדו בתור הורים פוטנציאלים הגישו תביעות לעריכת בדיקות גנטיות לבירור הורותם הגנטית-ביולוגית בנוגע לתינוקת שנולדה. ההורים הפוטנציאליים ביקשו להסתמך על מקרים שבהם בתי המשפט הורו על עריכת בדיקות גנטיות מטעמים דומים. כך למשל, עמדו ההורים על כך שבהליך אחר שנדון בית המשפט קבע 26 בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד כי יש לפרש את דרישת "הסיכוי הסביר" לקשר משפחתי ו לחוק, באופן מרחיב ואין לצמצמו 28 בהקשר של סעיף לסיכוי העולה על מאזן הסתברויות, אלא יש להביא בחשבון שיקולים שונים, כשבראשם – טובת הקטין, שהיא, ככלל, להביא להתחקותו אחר הוריו הגנטיים-ביולוגים. במקרה דנא, בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור, הפך את החלטות בית המשפט המחוזי ובית המשפט לענייני משפחה שנדונו לעיל, ואסר על ערכית בדיקות גנטיות. כבוד השופט א' שטיין קבע כי בעניינה של הילדה לא ו(א) לחוק, 28 קיים "סיכוי סביר" בהקשרו של סעיף הדורש כאמור הוכחת סיכוי סביר לקיומו של קשר משפחתי. כבוד השופט שטיין מבסס את קביעה זו על כך שיש עשרים ושניים מבקשים במקרה זה הנחשדים כהורים ביולוגים-גנטיים של הילדה, ועל כן קיים סיכוי לכל היותר כי אחד מן המבקשים הוא ההורה 4.5% של 95.5% הגנטי-ביולוגי של הילדה, ומאידך קיים סיכוי של שאינו ההורה של הילדה. כבוד השופט שטיין גם דחה את טענת ההורים הפוטנציאליים (מבחינת ביולגית) שביקשו לטעון כי יש לחבר את סיכוייהם להיות הורים יחד, ולמעשה לסכום את כל התרחישים החלופיים יחד, וזאת תוך שכבוד השופט שטיין הבהיר כי טענה זו מנוגדת ) לחוק, הדורש הוכחה של סיכוי 1 ו(א)( 28 להוראות סעיף סביר של מבקש יחיד לקשר משפחתי. עוד בהכרעתו עמד כבוד השופט שטיין על כך שמבחינה ערכית לאם היולדת יש מעמד בכורה, ובייחוד במקרים דוגמת המקרה דנן. השופט שטיין עומד על דבריי חקיקה ופסיקה התומכים בעמדה זו, וביקש להסביר כי האם היולדת היא בגדר גורם סיבתי הכרחי להולדת התינוקת ולהבאתה לעולם, תוך שהליך ההריון כולל הלידה והצירים משכלל קשר ביולוגי ופסיכולוגי בין היולדת ליילוד. בנסיבות אלו, ועל אחת כמה וכמה לאור כך שבמקרה דנן ההריון היה הריון קשה שהסתיים בלידת חירום – כב' השופט שטיין מכריע כי אין לערוך בדיקה גנטית לבדיקת קשר עם התינוקת. כבוד השופט ע' גרוסקופף הצטרף אף הוא לעמדת כב' השופט שטיין, תוך שהוא מציין כי יש לדחות את העמדה המבקשת לבחון "סיכוי סביר" כאמור ביחס לכל ההורים הגנטיים-ביולוגיים הפוטנציאלים, שכן משמעותה היא כי אם יתאגדו יחדיו מספר גדול מספיק של מבקשים בעלי סיכויים קלושים, יהיה הכרח לאפשר לכולם להיבדק. עוד קובע כב' השופט גרוסקופף כי התניית ביצוע פעולה בקיום "סיכוי סביר" לתוצאה מסוימת הוא מבחן המחייב לייבא לתוך הבדיקה שיקולים המתייחסים לסיטואציה בה עסקינן, ובעיקר, אינטרסים השוללים את ביצוע אותה פעולה; ואולם במקרה דנן הסיטואציה היא כי כל הטוענים להורות גנטית-ביולוגית פוטנציאלית – בעלי סיכוי נמוך. מנגד, בדעת מיעוט קבעה כב' השופטת ברק-ארז כי בניגוד לפסק דינו של כבוד השופט שטיין, לא ניתן לייתן עדיפות כזו או אחרת לאם הנושאת את העוברית ברחמה על פני אם גנטית. בכל הנוגע לדרישת הסיכוי הסביר כאמור, השופטת ברק-ארז מבקשת ללמוד על הדרישה פינת עדכוני פסיקה .)29.01.2023 (נבו פלונית נ' פלונית 31379-01-23 ) . עמ"ש (מרכז 26 115 2023 יולי 2 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==