שבפניו ערך המנוח את צוואתו ולפיה המנוח סירב לציין את שמות ילדיו בצוואה, למרות הצעת הנוטריון לציין את שמות הילדים ולו רק באופן סימבולי, זאת תוך שהמנוח תיאר בפני הנוטריון את הנתק הארוך בינו לבין ילדיו. שנית, בכל הנוגע לטענותיהם של ילדי המנוח לפיהן מדובר בחתימה מזויפת – על אף חוות דעת של גרפולוגית שהובאה על ידי ילדיו של המנוח נקבע כי אין התאמה בין דוגמת חתימה של המנוח לבין החתימה המופיעה על הצוואה, קבע בית המשפט כי חוות דעת גרפולוג על פי ההלכה הפסוקה איננה מהווה, כלל, סוף פסוק, על אף מקצועיותו בנושא, ולבית המשפט שיקול עצמאי וסמכות הכרעה בנוגע למהימנותה של החתימה. בית המשפט קבע כי במקרה זה כי הנסיבות, לרבות עדותו של הנוטריון כאמור, מביאות לכלל מסקנה כי יש לתת משקל מוגבל לחוות דעת המומחית, מאחר שלא מדובר במדע מדויק. בכל הנוגע לרצון המנוח, בית המשפט עמד כל כך שראש וראשון בדיני ירושה הוא רצון המנוח, אשר עומד נר לרגלי בית המשפט, ובמקרה זה כלל הקריות מצביעות על כך שלא הייתה בכוונת המנוח להוריש דבר לילדיו. דיני ירושה – צו קיום צוואה (ניתן ביולי ג.ב.י נ' פ.מ 48201-05-18 בת"ע (משפחה קריות) בית המשפט לענייני משפחה (כבוד השופטת 20,)2022 ל' דהן חיון) הורה על קיום צוואתו של מנוח, שהדירה את אלמנתו מן העיזבון, ואשר תאמה את הסכם הממון שנערך בין הצדדים בו קבע משטר של הפרדה רכושית מלאה ביחס לדירת המגורים שהייתה שייכת למנוח בלבד. המנוח ורעייתו מיסדו את הקשר הזוגי ביניהם והתחתנו . לפני הנישואין ערכו 2012 כדת משה וישראל בשנת המנוח והאישה הסכם יחסי ממון שאושר בפני נוטריון, במסגרתו הסכימו על הפרדה רכושית מוחלטת ועל כך דירת שהזכויות בדירת המגורים בה התגוררו (להלן: " ") נתונות במלואן למנוח.המגורים הגישה האישה תביעת גירושין לבית הדין 2016 בשנת הרבני כשלבסוף הצדדים לא התגרשו. בתקופה זו התנהלו בפני בתי משפט הליכים קודמים, ובכללם בקשות הדדיות למתן צו בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה. והותיר אחריו צוואה בה 2017 המנוח הלך לעולמו בשנת ציווה כי עזבונו יחולק בין ילדיו. בחודש אוגוסט לאותה שנה ניתן צו קיום צוואה בהתאם לצוואת המנוח, אותו עתרה האישה לבטל. עוד יצוין כי הילדים, יורשי המנוח, הגישו תביעה לסילוק ידה של האישה מדירת המגורים. בתמצית, האישה טענה כי יש מקום לבטל את צוואת המנוח מטעמים הקשורים בעריכתה, כשלטענת האישה מצבו הרפואי של המנוח לא איפשר את עריכת הצוואה מתוך מחשבה צלולה וחופשית, לאחר אירוע מוחי שעבר ותחת השפעה בלתי הוגנת של ילדיו. עוד טענה האישה כי קיימים פגמים טכניים בצוואה. יורשי המנוח הכחישו טענות אלו וטענו כי המנוח היה צלול בזמן עריכת צוואתו, וכי תוכן הצוואה עולה בקנה אחד עם הסכם הממון עליו חתמו בני הזוג והדינמיקה בין בני הזוג שכללה תלונות הדתיות כאמור והליכי גירושין. לחוק 26 בפסק דינו בית המשפט עמד על כך שסעיף הירושה קובע כי צוואה תהיה בטלה כאשר היה מצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה, וזאת כאשר פרשנות התיבה "להבחין בטיבה של צוואה" מתייחסת למעשה לשלושה מישורים; האחד, מודעות המצווה לעובדה שהוא ערך צוואה; השני, ידיעתו בדבר היקף רכושו ויורשיו; ושלישי – מודעותו באשר לתוצאות עשיית הצוואה על יורשיו. בית המשפט הבהיר כי בפסיקה הישראלית השאלה אם הבין המנוח את טיב הצוואה שעליה חתם נבחנת על פי הנסיבות המתקיימות בעת עריכת הצוואה עצמה, וכך אף אם המצווה מצוי בתקופה בה דעתו מעורפלת, המועד לבחינת כושרו של המצווה יהיה ביום עשיית הצוואה עצמו. פינת עדכוני פסיקה .)10.07.2022 (נבו ג.ב.י נ' פ.מ 48201-05-18 ) . ת"ע (משפחה קריות 20 111 2023 יולי 2 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==