חתם המנוח על טופס מינוי מוטבים 30.03.1982 ביום בפוליסת הביטוח. בהתאם לטופס מינוי מוטבים, קבע המנוח כי מי שהפכה להיות גרושתו של המנוח ובתם, יהיו המוטבות הזכאיות לתגמולי הביטוח על פי הפוליסה בעת פטירתו כך שמי שהפכה להיות גרושת המנוח (להלן: מתגמולי הביטוח 75% ") תהא זכאית ל – גרושת המנוח" ") ליתרה הבת הראשונהובתם של המנוח וגרושתו (להלן: " .25% בשיעור של המנוח וגרושת המנוח נפרדו והתגרשו. 1990 בשנת למי שהייתה רעייתו 1990 המנוח נישא בשנית בדצמבר "). למנוח ולאשת אשת המנוחבמועד הפטירה (להלן: " המנוח נולדה בת, ולשיטת אשת המנוח, היא ובתה זכאיות לכספי הפוליסה בהתאם לצוואת המנוח. גרושת המנוח והבת הראשונה טענו בפני בית המשפט כי הן זכאיות לכספי הפוליסה ממספר טעמים: ראשית, מאז מועד חתימת המנוח על טופס מינוי המוטבים ועד למועד פטירתו, לא חתם המנוח על טופס מינוי מוטבים אחר תחתיו ולא שינה את מוטביו בפוליסה; שנית, בהתאם (להלן: 1965 לחוק הירושה, התשכ"ה – 147 לסעיף "), סכום הביטוח נשוא המחלוקת, אינו נכלל בנכסי החוק" העיזבון ולכן ממילא צוואת המנוח אינה רלוונטית; שלישית, 1973 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 36 לפי סעיף ,1981 (ג) לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א – 11 ולפי סעיף הודעה למבטח על שינוי מוטבים יכולה להימסר רק במהלך חייו של המבוטח ורק בהודעה בכתב כלומר – חתימה על טופס מוטבים חלופי או מסירת צוואה תוך מתן הודע המפורש למבטח. לשיטת הגרושה והבת הראשונה, משלא נחתם טופס שינוי מוטבים ולא נמסרה הצוואה למבטח, אין לסטות מהוראות טופס מינוי המוטבים; עוד יצוין כי גרושת המנוח והבת הראשונה טענו כי כתב מינוי המוטבים שנחתם עם הצטרפות המנוח לפוליסה הוא המחייב, על-אף שניהול הפוליסה הועבר לחברת ביטוח אחרת. עוד טענו גרושת המנוח והבת הראשונה כי הכלל הוא שעל מנת לערוך שינוי בזהות המוטבים באמצעות הצוואה קיים הכרח לעמוד בשני תנאים מצטברים: ראשית, הוראת הצוואה חייבת להיות ברורה, מפורשת וחד משמעית; ושנית, הצוואה או ההודעה על הצוואה תימסר לחברת הביטוח עוד בחיי המבוטח. במקרה הקונקרטי, לשיטת גרושתו של המנוח והבת הראשונה אין הוראה מפורשת לגבי ביטוח חיים ספציפי בצוואת המנוח ולא נמסרה להן ההוראה בצוואה המשנה את זכאותן בעוד המנוח היה בחיים. מן העבר השני, אשת המנוח ובתה טוענות כי הן זכאיות לפרמיה, שכן ניהול הפוליסה הועבר לידי חברת ביטוח ובתוך כך הסכים המנוח לתנאים 2012 שונה בשנת הכלליים של פוליסת הביטוח והתייחסות לזכאות לתגמולים על פי הוראת המנוח בצוואתו, ומכאן זכאותן הן לתגמולי הפוליסה על פי ירושת המנוח בה הורה על כך; עוד טענו אשת המנוח ובתה כי הוראות על מוטבים בצוואה גוברות על הוראות הפוליסה גם אם הודע עליה למבטחת לאחר מות המבוטח. בנוסף, ובשים לב למועד הגירושין בין המנוח לגרושתו, הכוונה הברורה בהסכם הגירושין לפיו מוצו כל הזכויות הרכושיות של הצדדים, והוראות הצוואה המבקשות לזכות את אשת המנוח ואת ביתה בלבד בפרמיה, מובילים המסקנה כי אשת המנוח וביתה הן הזכאיות לכספי הפוליסה. לחוק 147 בהכרעתו בית המשפט עמד על כך שסעיף קובע כי: "סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת לחוק חוזה 11 אם הותנה שהם מגיעים לעזבון; כי סעיף הביטוח קובע כי "כל עוד לא קרה מקרה הביטוח, רשאי המבוטח, בהודעה בכתב למבטח, לקבוע מוטב זולתו, ורשאי הוא לבטל את הקביעה ולקבוע מוטב אחר; אולם הקביעה תהיה בלתי חוזרת אם נקבע כך בחוזה או בהודעה בכתב מאת המבוטח למבטח"; וכי לפי הוראת לחוק החוזים, רשאי המבוטח לשנות את זהות 36 סעיף המוטב ובלבד שניתנה על כך הודעה לקופת הגמל או במסגרת צוואת המבוטח, בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם – על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה – רשאי הנושה, בהודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי שנודע למוטב על זכותו". 106 2023 יולי 2 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==