ירושה, לרבות יורשים שאינם בני הזוג, ולא לקביעת זכויות בנכסים עצמם במקרה של פקיעת נישואין לעת מוות, קרי את היקף העזבון – וזאת בין היתר נוכח הכללתן של הוראות המקנות זכויות בנכסים לילדיי בני הזוג במישרין במקרה של פטירת מי מהם. כפי שהסביר בית המשפט, עיקר הכרעתו טמון בכך שאין לחוק הירושה 8 לראות בפרשנות המצמצמת של סעיף משום תמריץ להשמת הוראות "צוואתיות" (כלשון בית המשפט) בהסכם ממון תחת עריכת צוואה כדין. לשיטת בית המשפט, יהיה בכך כדי לסלול דרך הישר ל"שדה מוקשים" בו עלולים הצדדים להלך, ואף יורשים, במקרה 13 של סכסוך. בית המשפט אף הוסיף והתייחס לתזכיר לתיקון חוק לחוק הירושה 8 הירושה, המבקש לשנות את לשון סעיף ולהחריג את תחולתו במפורש מעל הסכמי ממון לפי חוק יחסי ממון. בית המשפט ציין כי התיקון נועד להתמודד עם הקושי שמעוררות הוראות "צוואתיות" בהסכמי ממון, ולבכר את חופש החוזים בין בני זוג. בדברי ההסבר לתיקון, צוינה חשיבות אינטרס ההסתמכות בין בני זוג, אך יחד עם זאת, כל עוד לא תוקן החוק, אין מקום לאשר מראש הוראות צוואתיות בהסכם ממון, וזאת מקום שאין מניעה לערוך צוואה כדין. משכך, קבע בית המשפט כי ההוראות הרלוונטיות סותרות (א) לחוק הירושה, ודחה את הבקשה 8 את הוראות סעיף לאישור הסכם ממון. הסתלקות יורשים מזכותם בעיזבון (ניתן עמר נ' כונס הנכסים הרשמי 6323/19 בע"א דן בית המשפט העליון בשאלה 14,)2022 באוקטובר האם הסתלקות של יורשים מזכותם בעיזבון, בהתאם לחוק הירושה היא בגדר "הענקה" של נכסים, 6 לסעיף (א) לפקודת פשיטת הרגל, הקובע 96 כמובנה בסעיף כי: "העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן". לחוק 2 המנוח נפטר ולא הותיר אחריו צוואה. לפי סעיף הירושה, נקבע כי בהתאם לדין ירשו את המנוח אשתו וארבעת ילדיו. כל ילדיו של המנוח, ובהם שני חייבים, הסתלקו מחלקם בעיזבון לטובת אימם; וניתן צו ירושה שלפיו האם היא היורשת היחידה של עיזבון המנוח. לאחר כחצי שנה, ניתנו צווים לכינוס נכסי שני האחים החייבים, לבקשתם. בהמשך לכך, הנאמנה בעניינם של החייבים והבנק, נושה של החייבים, ביקשו מבית המשפט המחוזי (א) 96 להורות על ביטול הסתלקותם מהעיזבון, לפי סעיף לפקודת פשיטת הרגל, הקובע כי אם העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן. 6 בתגובה לבקשה טענו האחים ואימם כי בהתאם לסעיף לחוק הירושה, מי שהסתלק מחלקו בעיזבון, רואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה; ולפיכך – הסתלקות (א) 96 מעיזבון אינה באה בגדר "הענקה" כמובנה בסעיף לפקודת פשיטת הרגל, שכן החייבים למעשה מעולם לא היו בעלים של נכס מנכסי העיזבון. עוד נטען, כי הסתלקות החייבים מהעיזבון נעשתה בתום-לב, ובזמן שעוד היו כשירי-פירעון והדבר לא נעשה כדי להבריח נכסים. קבע בהחלטתו כי הסתלקות החייבים בית המשפט המחוזי לפקודת 96 מהעיזבון היא "הענקה" כהגדרתה בסעיף פשיטת הרגל; ולפיכך, הורה על ביטול ההסתלקות כלפי הנאמנה. בהקשר זה, בית המשפט המחוזי קבע כי זכותו לחוק הירושה, 6 של יורש להסתלק מעיזבון לפי סעיף כפופה להוראות פרטיקולריות מדינים רלוונטיים אחרים, (א) לפקודה, אשר מורה על ביטול 96 ובענייננו – לסעיף הענקות בתקופה של שנתיים לפני שהמעניק נעשה פושט רגל, גם אם ההענקה לא נעשתה במרמה. על החלטה זו הוגשה ערעור לבית המשפט העליון. ", המפורסם בגיליון זה.תכנון זוגי של התוצאות הכלכליות של המוות. בהקשר הזה, מופנים הקוראים גם למאמרו של פרופ' שחר ליפשיץ, " 13 .)25.10.2022 (נבו עמר נ' כונס הנכסים הרשמי 6323/19 . ע"א 14 104 2023 יולי 2 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==