בחוק. זאת ועוד, באותו מקרה דחתה הנשיאה חיות את הטענה בעניין קיומו של תנאי מכללא במסגרת היחסים שבין בני הזוג, שלפיו במקרה של אי נאמנות מינית ייפסק השיתוף בין הצדדים, והבהירה כי הכרה באפשרות קיומה של תניה מכללא בין בני הזוג, שלפיה השיתוף הזוגי כפוף לתנאי כזה או אחר, חרף העובדה שאיש מבני הזוג לא הסכים לה במפורש, מקנה כוח עודף לאחד מבני הזוג על פני משנהו, אך בשל עובדת היותו בעליו של הנכס ביחס אליו מתגבש השיתוף הזוגי. משכך, קבעה הנשיאה חיות, הכרה בקיומן של תניות מכללא במערכת יחסים זוגית, עשויה להפוף ל"חרב המתהפכת" מעל ראשיהם 11 של בני הזוג לאורך נישואיהם. לבסוף, ובהתאם לתשתית המשפטית האמורה, דחה בית המשפט העליון את טענות הבעל, והדגיש כי קביעת בית הדין הרבני הגדול שלפיה אי-נאמנותה המינית של העותרת יצרה בין הצדדים "שיתופיות מוחלשת" לעניין הסדר איזון המשאבים איננה מבוססת בדין. על בסיס האמור, בית המשפט קבע כי פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול חותר תחת התכליות בבסיס בהפרדה בין שאלות אשם לבין שאלות ממוניות. עוד קבע שיש להבדיל בין "שיתופיות מוחלשת" שמשקפת את התנהלות משק הבית של הצדדים שבו היה בן הזוג "נפקד נוכח" באופן ברור וגלוי לשני הצדדים לעומת העניין הנדון, בו לא נטען להשלכות כלשהן על משק הבית המשותף או להשפעה כלכלית במסגרת חיי השיתוף של הצדדים. לאור כל אלה בית המשפט העליון קבע כי לא היה מקום לשקול את התנהלותה המינית של האישה במסגרת מלאכת האיזון שקובע חוק יחסי ממון, ואין היה לסטות במקרה דנן מן החלוקה השוויונית שנקבעה בחוק. בהתאם, הורה בית המשפט העליון על ביטול פסקי הדין של בית הדין הרבני הגדול ובית הדין הרבני האזורי, וקבע כי בת הזוג זכאית למחצית מכלל הנכסים, לרבות נכסי קריירה ומוניטין, שנצברו על ידה ועל ידי בן הזוג ,30.9.2013 החל ממועד נישואיהם ועד לפרידתם ביום לחוק 5 בהתאם להסדר איזון המשאבים הקבוע בסעיף יחסי ממון. הסכמי ממון ועסקאות בירושה עתידה (ניתן האישה נ' 36627-02-22 בתה"ס (משפחה חיפה) דחה בית המשפט לענייני משפחה 12,)2022 בספטמבר (כב' הש' ז' קדישאי) בקשה לאישור הסכם ממון מכוח חוק יחסי ממון. בני הזוג נישאו כדת משה וישראל, אך חיו כידועים בציבור טרם נישואיהם ונעשו בניהם הסכמי חיים משותפים והסכם ממון. מדובר היה בבני זוג שלכל אחד מהם היו ילדים בוגרים מנישואין קודמים. הגישו בני הזוג בקשה לאישור 2022 בחודש פברואר הסכם ממון נוסף שיבטל את קודמיו ויבוא תחתם. בית משפט לענייני משפחה דחה חלק מהוראות ההסכם שמתייחסות ליחסים שבין בן זוג לבין יורשיו של בן זוג במקרה של פטירה וכן הוראות הנוגעות לחלוקת זכויות רכושיות ליורשים, שעל פניו מקומן בצוואה ולא בהסכם ממון. לפי טענות בני הזוג ניתן לעשות הסדרים הנוגעים לצוואה (א) לחוק 8 במסגרת הסכם ממון, שכן על אף שסעיף הירושה אוסר על עסקאות בירושה שלא במסגרת צוואה, (א) לחוק יחסי ממון, מאפשר חלוקת רכוש בין בני 5 סעיף זוג לעת מוות ומגדיר את "פקיעת הנישואין" גם כפקיעה מחמת פטירה. המבקשים הביאו סימוכין מן הפסיקה לכאורה, לקביעה לפיה יש לפרש בצמצום את תחולת (א) לחוק הירושה האוסר על עסקאות בירושה, 8 סעיף בנוגע להוראות הקבועות בהסכם ממון. חרף טענות בני הזוג, בית משפט לענייני משפחה קבע כי חלק מהוראות ההסכם מתייחסות בכל זאת לזכויות פינת עדכוני פסיקה .)24.06.2021 (נבו פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים 8537/18 .דנג"ץ 11 .)07.09.2022 (נבו האישה נ' 36627-02-22 ) .תה"ס (משפחה חיפה 12 103 2023 יולי 2 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==