משרדנו (בשיתוף ארגון היועצים המשפטיים – ACC) ערך השבוע כנס בנושא תובענות ייצוגיות בו ארחנו את רו”ח אהוד רצאבי ועו”ד ליאב וינבאום, מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז ת״א (אזרחי). הפאנל, בו השתתפו השניים, עסק ביתרונות השימוש בבודקים מומחים בהסדרי פשרה ובשימוש בהליכי גישור בתביעות ייצוגיות.
מנחת הפאנל, עו”ד אורית מלכא, שותפה במשרדנו, הציגה עמדה לפיה בתי המשפט הפכו מעורבים ואקטיביים יותר בפן המהותי בהליכי אישור הסכמי פשרה ונוטים בעצמם לדרוש הבהרות ומידע מהותי על מנת לבחון את ההסכם, מה שמאפשר להם, לא אחת, לא להיזקק למינויו של בודק ולהתייחס באופן מהותי יותר להערות היועמ”ש, מתוך ראיה רחבה יותר. לשאלת עו”ד מלכא האם אכן מורגשת ירידה בכמות התיקים המועברים לבדיקות על ידי מומחים (בודקים), הסבירה עו”ד טל ויזנגרין, גם היא שותפה במשרדנו, כי לאחר שנים רבות של הסכמי פשרה, צברו השופטים מומחיות בתחום ובהליכי אישור הסכמי פשרה ופעמים רבות הם נוטים לוותר על ייעוץ של בודק מומחה ולשאול את השאלות ולדרוש את המידע באופן ישיר.
רו”ח רצאבי, בעצמו בודק מומחה מטעם בתי המשפט בהסכמי פשרה, טען כי אין ירידה בכמות התיקים שמגיעים אליו, אך כן ניתן להבחין במגמה שבה הולכים ומתמעטים תיקי צרכנות קנטרניים ונראה כי יש יותר תיקים מהותיים לרבות בתחום הצרכנות הדורשים את מעורבותם של בודקים. רו”ח רצאבי הוסיף כי לדעתו למרות הניסיון הנצבר בביתי משפט עדין יש להזדקק למומחיות בנושאים כלכליים, סטטיסטיים ובמיוחד מומחיות במערכות מיחשוב משם נשלפים הנתונים המשמשים כבסיס להסכמי הפשרה.
עו”ד וינבאום הוסיף כי בודק מכוח חוק התובענות הייצוגיות זו תופעה לא טריוויאלית בעולם הליטיגציה. אמנם, למומחה חיצוני יש יתרונות שכן ביכולתו לאמת את הנתונים המתקבלים משני הצדדים אך, יחד עם זאת, יש לבודק גם חסרונות כדוגמת עלויות וזמן. לעניין התאמתם של הליכי גישור לתביעות ייצוגיות, ציין עו”ד וינבאום כי הוא מוטרד מכך שענייני גישור מתנהלים שלא תחת העין המפקחת של בתי המשפט מכיוון שלדידו, המהות של הליכים ייצוגיים היא שהם חשופים ושקופים לכל ובהליכים של פתירת סכסוכים אלטרנטיביים אין שקיפות. רו”ח רצאבי הוסיף כי מן הראוי כי מומחה/ בודק ייתן חוות דעת מטעם בתי משפט, בוררים או מגשרים ולא יעסוק בנוסף בכתיבת חוות דעת לצד מסוים. רו”ח רצאבי רואה חשיבות רבה לתהליכי גישור בהסכמי פשרה כאשר יתרון גדול הוא כאשר המגשר משמש גם כמומחה בתיק המגושר שכן במקרה זה יתכן וניתן לקבוע כי מינויו של בודק מתייתר.
עו”ד עודד רביבו, שותף במשרדנו, סקר בכנס את המגמות בתביעות כנגד דירקטורים ונתן כדוגמא את פסק דין מעריב בו ייתכן שהשופט גרוסקופף לא היה ער לכך שכאשר הוא שולל את הפטור של נושאי המשרה והדירקטורים, הוא גם משמיט את פוליסת הביטוח שלהם. פסק דין זה גרם לכך שלראשונה, אנשים פרטיים מצאו את עצמם בחשיפה אישית של מאות מיליוני שקלים.
עו”ד נועה ברהום, שותפה במשרדנו, סקרה את סוגית כפל ההליכים בתובענות ייצוגיות, ובכלל זה, עמדה על חידושים בתחום התובענות הייצוגיות המוגשות נגד חברות דואליות ועל ההלכה החדשה בעניין טאואר, לפיה שאלת הפרת חובות דיווח של חברות דואליות תיבחן על פי הדין הזר. בנוסף, עו”ד ברהום הציגה את השגותיה על פסק דין בטר פלייס והבהירה כי צמצום כלל שיקול הדעת העסקי כך שיחול רק על החלטות שהתקבלו לטובת בעלי המניות מרוקן מתוכן את הפרשנות הרחבה שניתן למונח “טובת החברה” ולמעשה עשוי לרוקן מתוכן את החלתו.
עו״ד יעל רימר, שותפה במשרדנו, סקרה את המגמה המתגברת של תובענות ייצוגיות בתחום הגנת הפרטיות והעלתה שאלות מהותיות של התאמת העילה של פגיעה בפרטיות להליך הייצוגי. עו”ד רימר הבהירה כי הייצוגיות העוסקות בהגנת הפרטיות הופכות למורכבות יותר בהיבטים המשפטיים והטכנולוגיים וכי פעמים רבות נוצרת מורכבות בינלאומית בגלל שהייצוגיות מוגשות במקביל במספר מדינות ברחבי העולם. עו”ד רימר סקרה את המגמות העתידיות הצפויות נוכח כניסתן לתוקף של תקנות הגנת הפרטיות החדשות ואת החשיפה הפוטנציאלית לחברות בהגשת תביעות בכלל וייצוגיות בפרט. בנוסף, הבהירה כי לדעתה אנחנו עתידים לראות עליה במספר הייצוגיות שיעלו טענות הן מתחום דיני ההגבלים העסקיים והן מתחום הגנת הפרטיות.
אורית מלכא, ליאב וינבאום, טל ויזנגרין, נועה ברהום, נירה פורן (מנכ”ל הACC), יעל רימר, אהוד רצאבי ועודד רביבו
